שכר מצווה בעולם הזה או בעולם הבא?
"אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם, וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ"
ויקרא, פרק כ”ו, פסוקים ג’-ד’
למה אין הבטחה ל’חיי נצח’?
בפרשתנו, פרשת “בחוקותי”, הקדוש-ברוך-הוא כורת ברית עם ישראל. אם יקיימו ישראל את מצוות ה’, מובטח להם שפע גשמי, גשמים בעִתָּם, ניצחונות על אויביהם ועוד. לעומת זאת, אם יחטאו חלילה, יבואו עליהם מחלות קשות, גלות, הרג וחורבן.
העולם הזה שאנו חיים בו, הוא עולם זמני וחולף. יום אחד אנחנו כאן, עמוק בעסקי העולם הזה. ובן-רגע הכל חולף, ומן החומר והגשם לא נשאר דבר. רק הנשמה הנצחית ממשיכה אל חיי העולם-הבא.
ונשאלת השאלה:
אם העולם הזה הוא בר-חלוף, מדוע בברית שכרת עימנו הקדוש-ברוך-הוא, ההבטחות הגדולות בעד שמירת המצוות והאזהרות מפני עונשים כבדים, הם ביחס לדברים הגשמיים? מדוע הקדוש-ברוך-הוא לא מבטיח לישראל שפע רוחני או ‘חיי נצח’ בעולם הבא?
השכר האמיתי איננו כאן
ואכן, הרמב”ם1 קובע במפורש, שהשכר האמיתי אינו בעולם הזה, אלא בעולם הבא, כדברי חכמינו זיכרונם לברכה שאין כלל “שכר מצוה” בעולם הזה2. והשכר בעולם הבא, שהוא השכר האמיתי, לא מפורש בפרשתנו - כדי להדגיש לנו שעבודת ה’ איננה על-מנת לקבל פרס, אלא מאהבת ה’ ו”לשם שמים”.
הרמב”ם מוסיף ואומר, כי ההבטחות הגשמיות המובטחות בפרשתנו, הן הדרכים בהן יסייע הקדוש-ברוך-הוא למאמינים בו ולעושי דברו, להמשיך וללכת בדרך זו. מי שיעשה את רצון ה’, הקדוש-ברוך-הוא ייתן לו שפע גשמי ושלום מכל אויביו, על-מנת שיוכל להמשיך לעשות את רצון ה’ בשלווה וללא הפרעות.
דברים המתיישבים על הלב
הסבר נוסף, מצוי בדברי ה’אבן עזרא’3: “… התורה ניתנה לכל, לא לאחד לבדו, ודבר העולם-הבא לא יבינו אחד מני אלף, כי עמוק הוא”. כלומר, התורה לא אומרת שהשכר על קיום המצוות הוא בעולם הבא, כי הדברים לא היו מתקבלים ומתיישבים על ליבם של רוב בני האדם, שהרי אין לנו מושג במהותו של העולם-הבא הרוחני. לכן בחרה התורה להבטיח דווקא שכר שקרוב לליבנו ומובן לכל.
ואכן האמת היא, שחיי העולם הזה הם כאין וכאפס לעומת חיי העולם הבא, אך הדברים הללו רחוקים מאיתנו ולא מתיישבים על ליבנו, ודווקא עונשים גשמיים ושכר גשמי יעודדו את האדם לעבוד את ה’, יותר משכר רוחני - גדול ככל שיהיה.
ויהי רצון שנזכה להרבות במצוות ומעשים טובים ובכך נזכה לשכר גם בעולם הזה שיתן לנו את האפשרות והכח להמשיך בעשיה (לדעת הרמב"ם), ו/או (לדעת ה’אבן עזרא’) לקבל שכר שיעודד אותנו להמשיך ולהוסיף בדרך התורה והמצוות, וכמובן שנקבל את עיקר השכר הגדול בעולם הבא.
האברבנאל