בין פסח לסוכות

למה רק בסוכות?

לא פחות מאחד-עשר פסוקים¹ מקדישה פרשתנו לחג-הסוכות. לעומת זאת, על חג-הפסח נאמרו ארבעה פסוקים בלבד². ההבדל במידת הפירוט בין שני החגים - הגיוני, שכן התורה כבר האריכה בפרטי המצוות וההלכות של חג-הפסח בפרשת “בא” שבספר “שמות”, בתוך סיפור יציאת מצרים.

ועם זאת, קיים הבדל בולט בלשון התורה ביחס לשני החגים הללו - שטעון ביאור.

היום הראשון של סוכות ו’שמיני עצרת’ נקראים בתורה “שבתון”, והיום השמיני שאנו חוגגים מיד לאחר חג הסוכות נקרא בתורה “עצרת” (ובלשוננו: ‘שמיני עצרת’)³. שני התארים הללו, לא נכתבו על חג הפסח. ונשאלת השאלה: מה מבטאים שני התארים האלו, ומדוע הם לא הוזכרו בחג הפסח?

מודים ודואגים

אם נדלג לספר “דברים”, נגלה שבזמן שבית-המקדש קיים, ישנו הבדל בולט נוסף בין חג הפסח לחג הסוכות. בפסח נאמר: “לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ… כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה’ אֱ-לֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ, שָׁם תִּזְבַּח אֶת הַפֶּסַח… וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה’ אֱ-לֹהֶיךָ בּוֹ, וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ"⁴. כלומר, מיד לאחר יום-טוב הראשון של פסח, חוזרים כל בני ישראל איש איש לאוהלו, וחוגגים את שאר ימי החג בבתיהם. ואילו בחג הסוכות נאמר: “שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַה' אֱ-לֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה'"⁵. כלומר, לאורך כל חג הסוכות, חוגגים כל ישראל בירושלים וסביב בית-המקדש.

הסיבה לשוני, נובעת מההבדל המהותי בין חג הפסח לחג הסוכות. בחג הפסח, האדם טרוד בדאגה על תבואתו שבשדה. הוא מלא מחשבות כמה תבואה צמחה השנה בשדהו, והאם היא תספיק כדי לפרנס אותו ואת בני ביתו. את חג הפסח, אנו חוגגים כהודאה לקדוש-ברוך-הוא על שהוציא והציל אותנו ממצרים בעבר, אך בהווה אין לאדם רוגע נפשי לשבות ולחגוג, ולכן עם סיום יום-טוב הראשון של פסח, עוזבים ישראל את ירושלים ושבים לבתיהם.

אוספים ושמחים

חג הסוכות שונה בתכלית. גם בחג הזה יש זכר לעבר, ומִצְוַת הישיבה בסוכה היא זכר לסוכות בהן הושיב הקדוש-ברוך-הוא את ישראל בצאתם ממצרים. ואולם מִצְוַת ‘ארבעת המינים’ היא שבח והודיה לקדוש-ברוך-הוא על תבואת השנה הזאת שנאספה כבר אל הגרנות.

השם “שבתון” נאמר על חגים בהם יש לאדם שלווה נפשית מלאה מטרדות העולם הזה, והוא יכול להתעסק בנחת ברוחניות ובהשגות אלוקיות. גם השם “עצרת” מבטא עצירה משגרת היום-יום לשם החג. ומאחר ובסוכות חוגגים ושמחים על איסוף התבואה לאחר הטרדות והדאגות, יכולים לעצור את שגרת החיים ולשהות שבוע שלם בירושלים. אלו הם ימים בהם ניתן לשבות מעסקי העולם הזה, הן במחשבה והן במעשה, ולכן נקרא חג הסוכות “שבתון”, והיום השמיני שמיד לאחרי שבעת ימי הסוכות נקרא “עצרת”.

יהי רצון, שנזכה לעלות לרגל לירושלים הבנויה, ולשבות בה ממלאכה - פנויים מכל דאגה, בשמחה ובטוב לבב.

1. ויקרא, פרק כ”ג, פסוקים ל”ג-מ”ג. ↩

2. שם, פסוקים ה’-ח’. ↩

3. ככתוב (שם, פסוק ל”ו): "שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַה', בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה' עֲצֶרֶת הִוא, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ". ↩

4. פרק ט”ז, פסוקים ה’-ז’. ↩

5. שם, פסוק ט”ו. ↩