בין ישראל לעמים – בימי הדין

מה הצורך בימי הדין?

על-פי המקורות בפסוקים בתורה שבכתב ובדברי חכמינו זיכרונם לברכה, אחת בשנה, ב’ימים הנוראים’, הקדוש-ברוך-הוא דן כל יצור בעולם, מי לחיים ומי למוות, מי ישליו ומי יתייסר, מי יעני ומי יעשֵׁר, מי יִשפל ומי ירום¹ וכו’.

ולכאורה, הדבר תמוה:

הרי הקדוש-ברוך-הוא יודע הכל, ושום דבר לא נעלם מנגד עיניו. ואם כן, לשם מה הוא צריך לקיים דין ומשפט כדי לחייב או לזכות את האדם? וכי במשפט הוא שומע עדים ובוחן ראיות? ובנוסף לכך, למה בכלל צריך יום מיוחד כדי לדון את בני האדם, וכי אין בכוחו של הקדוש-ברוך-הוא לדון אותנו על מעשינו בכל יום ויום?!

דין בארבעה פרקי זמן

ההסבר לכך טמון בדברי המשנה: “בארבעה פרקים העולם נידון: בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש-השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון… ובחג נידונין על המים”. בתלמוד, מפרש רבי יהודה את דברי המשנה ואומר: “הכל נידונין בראש-השנה, וגזר-דין שלהם נחתם כל אחד ואחד בזמנו. בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בחג נידונין על המים, ואדם נידון בראש-השנה, וגזר-דין שלו נחתם ביום הכיפורים”².

הקדוש-ברוך-הוא קבע, שהנהגתו הטבעית של העולם, תהיה באמצעות המזלות. בתחילת חודש תשרי מדי שנה בשנה, מתחדשת הנהגת המזלות לשנה הקרובה, וכל מזל ‘מסתדר’ על פי מקומו ועניינו. הנהגת המזלות שנקבעת בראש-השנה תשליך על המקרים שיקרו בעולם במהלך כל השנה. ומכאן, שבראש-השנה נקבע מה תהיה הנהגתו הטבעית של העולם בכל השנה.

לאחר שבראש-השנה נקבעת ההנהגה שתחול בעולם במהלך השנה, הדין שנקבע בתחילת השנה יוצא אל הפועל בשאר פרקי הזמן המוזכרים במשנה - בחג הסוכות מתחילים לרדת גשמים, בפסח מתחילים לקצור את התבואה, וכן הלאה, על זה הדרך.

העם שמעל המזל

כל זה נכון לגבי ההנהגה הטבעית הכללית, אבל בני ישראל מונהגים בצורה שונה, כפי שמרומז בדברי חכמינו זיכרונם לברכה: “אין מזל לישראל”³. על בני ישראל הקדוש-ברוך-הוא משגיח בהשגחה פרטית, על פי מעשיהם בכל יום ויום, והם לא כפופים להנהגה הטבעית. זו המשמעות של הפסוק: “כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵא-לֹהֵי יַעֲקֹב”⁴ - בני ישראל נידונים על-פי חוקיו של הקדוש-ברוך-הוא, ואילו אומות העולם נידונים ב’משפט’ - על-פי משפטי העולם וטבעו⁵.

אם כן יש לבאר, מה משמעות הדין והמשפט ב’ימים הנוראים’, ומדוע לקראת ימים אלו, אנו שבים בתשובה ומרבים בתחינות לזכות בדין ולהיכתב ולהיחתם לחיים טובים?!

ההסבר הוא, כי אכן גם לגבי בני ישראל יש הכרעה משמעותית בראש-השנה וביום הכיפורים - מי שזכויותיו מרובים מעוונותיו, אכן יהיה בכלל ישראל, ויזכה להתנהל במהלך השנה הקרובה בהשגחה פרטית מאת ה’. ואילו מי שיתברר שעוונותיו מרובים מזכויותיו, יהיה נידון כשאר אומות העולם, על פי הנהגת הטבע והמזלות.

יהי רצון, שנזכה לשוב בתשובה שלימה, ולהיות מנוהלים תמיד בהשגחה פרטית מאת ה’.

1. מתוך תפילת “ונתנה תוקף”. ↩

2. תלמוד בבלי, מסכת ראש-השנה, דף ט”ז, עמוד א’. ↩

3. תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ”ו, עמוד א’. ובעוד מקומות רבים. ↩

4. תהילים, פרק פ”א, פסוק ה’. ↩

5. ראה תלמוד בבלי, מסכת ראש-השנה, דף ח’, עמוד ב’. ↩