תופעות על-טבעיות

מאין באה “צרעת הבית”?

הצרעת השלישית שבה מדובר בפרשתנו, היא ‘צרעת הבתים’. צרעת בגוף האדם, מגיעה בעוון חטאים שחטא האדם. החטאים גורמים לפגם עמוק בנפש, עד-כדי-כך שהדבר בא לידי ביטוי בנגעים על הגוף. ‘צרעת הבגד’ היא צרעת שעברה מגופו של המצורע, ודבקה גם בבגדים הצמודים לגופו.

לפי זה, נשאלת השאלה:

מה מקורה של ‘צרעת הבתים’ ולשם מה היא באה? הרי הבית לא יכול לחטוא, וכן לא ייתכן שצרעת בגופו של האדם עברה לקירות הבית, שהרי קירות הבית לא צמודים לגופו של אדם כמו בגדיו ונעליו?!

אות שהנגע רוחני

להבהרת הדברים נזכיר, כי הנושא הקודם שנידון בפרשתנו היה טהרת המצורע. בתהליך הטהרה, היזו מ’דם האשם’ על אוזנו, ידו ורגלו של המצורע. פעולה זו של נתינת הדם על המצורע, היא פעולה הפוכה מההליך הרפואי של ‘הקזת הדם’ שהיה מקובל בדורות קודמים, והיא מלמדת שנגע הצרעת אינו נגע גופני טבעי, ולכן גם טהרתו איננה טבעית אלא רוחנית.

‘צרעת הבתים’ באה מיד אחרי טהרת המצורע - ולא במקרה. כשם שתהליך טהרת המצורע נעשה בצורה הפוכה מהפעולה הטבעית המוכרת, כדי לומר לנו שהצרעת באה מפגם רוחני, כך גם ‘צרעת הבתים’ היא עדות לכך שהצרעת איננה נגע גופני, שלעיתים דבק גם בבגדיו של האדם, אלא אות רוחני שניתן מאת ה’, כמפורש בכתוב: “וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם”. כלומר, הקדוש-ברוך-הוא הוא זה שנותן את נגע הצרעת בבית, ונגעי הבית אינם כתוצאה מכוחות טבעיים כאלו ואחרים.

רמז לכך נמצא גם בכתוב בספר דברים: “הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת¹”. ומיד לאחר מכן: “זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה’ אֱ-לֹהֶיךָ לְמִרְיָם, בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם²”. הצרעת של מרים לא הייתה בדרך הטבע, וגם רפואתה לא הייתה רפואה טבעית, אלא על-ידי תפילתו של משה³. והתורה מלמדת אותנו, שגם שאר נגעי הצרעת אינם טבעיים - ורפואתם אינה טבעית אלא רוחנית.

התראה ראשונה

בנושא זה, דרשו חכמינו זיכרונם לברכה⁴: אֵין בַּעַל הָרַחֲמִים נוֹגֵעַ בַּנְּפָשׁוֹת תְּחִלָּה… וְאַף נְגָעִים הַבָּאִים עַל הָאָדָם, תְּחִלָּה הֵן בָּאִים בְּבֵיתוֹ, חָזַר בּוֹ - טָעוּן חֲלִיצָה, וְאִם לֹא - טָעוּן נְתִיצָה. הֲרֵי הֵן בָּאִים עַל בְּגָדָיו, חָזַר בּוֹ - טָעוּן כְּבִיסָה, וְאִם לֹא - טָעוּן שְׂרֵפָה. הֲרֵי הֵם בָּאִים עַל גּוּפוֹ, חָזַר בּוֹ - יִטְהָר, וְאִם לֹא - “בָּדָד יֵשֵׁב”.

לפי מדרש זה, את נגע הצרעת נותן הקדוש-ברוך-הוא בקירות הבית, בצורה על-טבעית, כהתראה לבעל-הבית שעליו לשוב מחטאיו. אם בעל-הבית יבין את האות וישוב בתשובה - המצב ישוב לקדמותו, ואם לא ישוב מחטאו - תדבק הצרעת בבגדיו. ואם גם אז לא ישוב - תדבק הצרעת גם בו עצמו. וכשישוב בתשובה - יִטְהַר.

1. ויקרא, פרק כ”ד, פסוק ח’. ↩

2. שם, פסוק ט’. ↩

3. "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה, עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח… וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג, וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם וְהִנֵּה מְצֹרָעַת… וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר, אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ” (במדבר, פרק י”ב, פסוקים י”ב-י”ג). ↩

4. ויקרא רבה, פרשה י”ז, פיסקא ד’. ↩