אהבת ה' לישראל

למה ביקש בלעם אחרית כישראל?

בלק ובלעם עלו אל מקום הנקרא 'במות בעל', שם ניסה בלעם בפעם הראשונה לקלל את בני ישראל. בא לקלל ונמצא מברך - "כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ, הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב".

לכאורה, לפי פשוטם של הפסוקים, דבריו של בלעם אינם ברורים כל צרכם.

מה הן ה'גבעות' ומה הם ה'צורים' עליהם מדבר בלעם? כיצד הם קשורים לכך שעַם ישראל שוכן "בדד", מבלי להתחשב בגויים? מה הקשר של כל אלו לסיפא של הברכה - "מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל, תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמֹהוּ"¹? ומדוע בלעם רצה שאחריתו תהיה כאחריתם של ישראל?

קשר דם

בלק ביקש שבלעם יקלל את ישראל, ובלעם בברכתו מסביר שהדבר אינו אפשרי. לפי הנהגת העולם בדרך הטבע, אין קללה המרחפת על ראשם של ישראל - "מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵ-ל"². וגם מצד ההשגחה הפרטית של הקדוש-ברוך-הוא על עולמו, אין כל קטרוג על ישראל - "וּמָה אֶזְעֹם לֹא זָעַם ה'".

בדיוק להיפך. הקדוש-ברוך-הוא אוהב את ישראל. ובלעם ממשיך ומוכיח את דבריו במבט אחורה בזמן אל האבות הקדושים, שהם צור מחצבתם של ישראל - "כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ", ואל האימהות הצדיקות, מהן בא העם המופלא - " וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ³".

לאורך כל הדורות, נמשכה השרשרת המופלאה מהאבות והאימהות עד לבניהם שעלו ממצרים, מבלי כל התערבות של 'זרע קודש' זה, בגויים אחרים - "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן, וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב".

בדרך כלל, התקבצות של אומה נוצרת בעקבות התאגדות של אנשים זרים זה לזה סביב אידיאל, אינטרס או מקום שמאגדים אותם לעם. ואילו ההיווצרות של עם ישראל שונה בתכלית. כולנו, כל עם ישראל, בני איש אחד אנחנו מלכתחילה, והקשר בין כל חלקי העם הוא בראש ובראשונה קשר דם.

שורת הוכחות לאהבת ה'

היה מקום לחשוב, שאומה משפחתית שכזו תהיה קטנה, מאחר שלא התערבבה כלל בגויים, ובכל זאת - "מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב, וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל". בלעם רואה רק את קצה העם, דגל מחנה אחד מבין ארבעה. ואפילו מחנה זה שהוא רק רבע ממחנה ישראל, הוא הרבה מאוד, "כחול אשר על שפת הים".

כל הדברים הללו מוכיחים עד כמה הקדוש-ברוך-הוא אוהב את ישראל. ומכאן מתבקשת הסיפא - הלוואי ו"תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמֹהוּ".

1. במדבר, פרק כ”ג, פסוק י’. ↩

2. בהקשר זה, פירוש המילה “א-ל” הוא “כוח”. כלומר, אין שום כוח במערכת הטבעית שעומד להפיל קללה על ישראל. ↩

3. אשורנו = אראה אותו. ↩