הוויכוח בין בלק לבלעם

קוסם או נביא?

בפרשתנו מוזכר לראשונה בלעם בן בעור, עליו אומר בלק: "כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ וַאֲשֶׁר תָּאֹר יוּאָר"¹. בספר יהושע² כתוב שבלעם היה קוסם - "וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם הָרְגוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּחֶרֶב". ואילו בפרשתנו, מתוך הדו-שיח שהוא מנהל עם הקדוש-ברוך-הוא עולה שבלעם היה נביא.

ובכן, מי היה בלעם ומה היה כוחו? האם הוא היה קוסם או נביא? והאם בכלל היה בידו לפגוע בישראל באמצעות דיבורו? הרי הוא עצמו אמר במפורש: "הַדָּבָר אֲשֶׁר יָשִׂים אֱ-לֹהִים בְּפִי, אֹתוֹ אֲדַבֵּר"³! מצד שני, אם לא היה בכוחו לפגוע בישראל, מה רצה ממנו בלק?

בלעם בעיני בלק

ההסבר הוא, שבתחילת דרכו היה בלעם מכשף. בלעם ידע להתבונן בכוכבים ובמזלות, ולהוריד שפע מהעליונים לרעה או לטובה, כפי שאמרו חז"ל על האמור בפרשתנו⁴ שבלעם היה "יודע דעת עליון": אם את דעת בהמתו לא היה יודע, איך יתכן שהיה יודע 'דעת עליון'?! "אלא מלמד שהיה יודע לכַוֵין אותה שעה שהקב"ה כועס בה"⁵.

בהמשך רצה הקדוש-ברוך-הוא, ובלעם קיבל גם את יכולת הנבואה⁶. לכל אורך הדרך, בלעם חוזר ואומר שוב ושוב שביכולתו לעשות רק את מה שיאמר לו ה', אך בלק סבור שבלעם הוא קוסם ויש לו את היכולת לקלל את ישראל מרצונו, גם ללא דברו של הקדוש-ברוך-הוא.

התחכמות ללא תועלת

בלק שלח את זקני מואב וזקני מדין "וּקְסָמִים בְּיָדָם"⁷, כדי שהקסמים הללו ישמשו את בלעם. גם כאשר שרי מואב נשארו ללון אצל בלעם, לא נאמר "ויעשו כן", אלא התורה מאריכה ואומרת: "וַיֵּשְׁבוּ שָׂרֵי מוֹאָב עִם בִּלְעָם"⁸, כדי ללמדנו שהם ישנו ממש לצד בלעם, כדי לראות מי הוא האלוקים שמגיע אל בלעם כנביא.

גם כאשר הקדוש-ברוך-הוא שואל את בלעם: "מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ", כוונתו - הרי האנשים האלו לא באו לדרוש את ה' אלא לחולל קסמים, האם התרתי לך לשוב לסורך ולעיסוקך כקוסם?!

למחרת בבוקר אומר בלעם לשרי מואב: "מֵאֵן ה' לְתִתִּי לַהֲלֹךְ עִמָּכֶם"⁹. אך הם לא משתכנעים מדבריו, ועם שובם לבלק הם מדווחים לו: "מֵאֵן בִּלְעָם הֲלֹךְ עִמָּנוּ"¹⁰ - בלעם סירב לנו מרצונו. ולכן בלק מוסיף ומפציר בבלעם, מתוך מחשבה שיש בכוחו להציל אותו מפני בני ישראל.

מפרשתנו אנו למדים, שאפשר להתחכם הרבה, אבל בסופו של דבר אי-אפשר לעשות דבר כלשהו נגד רצון ה'.

1. במדבר, פרק כ”ב, פסוק ו’. ↩

2. פרק י”ג, פסוק כ”ב. ↩

3. פרק כ”ב, פסוק ל”ח. ↩

4. פרק כ”ד, פסוק ט”ז. ↩

5. תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ז’ עמוד א’. ↩

6. על בלעם כנביא, ראה גם בדרשה קודמת: הרשע שזכה לנבואה. ↩

7. פרק כ”ב, פסוק ז’. ↩

8. שם, פסוק ח’. ↩

9. שם, פסוק י”ג. ↩

10. שם, פסוק י”ד. ↩