גישות שונות לעונש

מהו עונש כרת?

בפרשתנו אנו פוגשים את עונש הכרת - "וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה מִן הָאֶזְרָח וּמִן הַגֵּר, אֶת ה' הוּא מְגַדֵּף, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ. כִּי דְבַר ה' בָּזָה וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַר, הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא עֲוֹנָה בָהּ".

העונש של המגדף את ה', הוא כרת. כרת הוא העונש החמור ביותר המופיע בתורה. כל העונשים האחרים קשורים בגוף האדם או בממונו, ואילו עונש הכרת נאמר על הנפש.

מהו עונש הכרת, וכיצד הוא חמור יותר אפילו ממיתה?

הגוף והנפש

האבן-עזרא¹ חולק על הגישה שעונש כרת הוא על הנפש ולא על הגוף, ומפרש: "ונכרתה הנפש ההיא - איננה [הנפש] המשׂכלת כדברי תועה רוח, רק הוא [כרת וניתוק של] חיבור נפש עם הגוף". כלומר, לדעתו משמעות העונש היא שהנפש ניתקת מהגוף, והחוטא מת. ולדבריו - כרת הוא מוות של הגוף.

אך קשה להסכים עם שיטת האבן-עזרא, שכן כבר נאמר בתורה עונש מיתה בידי שמים, ואם-כן לשם-מה בא גם עונש כרת, אם הוא בדיוק אותו הדבר?!

ואכן, הרמב"ם חולק על האבן-עזרא, וסובר שעונש כרת הוא על הנפש. "והרעה השלימה והנקמה הגדולה היא שתיכרת הנפש ותאבד, ושלא תהיה חיה וקיימת - והוא ה'כרת' הכתוב בתורה, ועניין ה'כרת' הוא שתאבד הנפש, כמו שביארו ואמרו: הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הנפש ההיא, ואמרו זיכרונם לברכה: הכרת - בעולם הזה, תכרת - בעולם הבא".

לשיטת הרמב"ם, אדם שהתחייב כרת, אין לו המשכיות וקיום מעבר לגבולות העולם הזה, ולאחר המוות - נפשו לא תמשיך להתקיים בעולם הבא.

וגם את הגישה הזו קשה לקבל על הדעת. האם ייתכן שאדם שאכל פעם אחת כזית דם, ואדם שכל ימיו עבד עבודה זרה - ייענשו באותו עונש, ולנפשם לא יהיה קיום בעולם הבא?!

בעולם הזה ובעולם הבא

לכן נראה לפרש² כי הכרת הוא עונש מיוחד, בכך שהוא פועל גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. העושה עבירה שחייבים עליה כרת, ייענש על כך גם בקיצור ימים בעולם הזה וגם בעונש בעולם הבא.

אמנם, נפשו של האדם לא תיכרת לחלוטין מחיי העולם הבא. מי שהיה צדיק כל ימיו ואחזוֹ בולמוס ואכל כזית דם, לא איבד לגמרי את חלקו בעולם הבא כאחרון הנבלים, אלא שלאותו צדיק יהיה פגם וחיסרון בעונג שמתענגות בו הנפשות בעולם הבא עד שחטאו יתכפר.

פרט לכך, יש דרגות שונות בכרת. יש אדם שימיו יתקצרו באופן משמעותי, ועונשו בעולם הבא יהיה גדול וקשה. ויש אדם שייענש במידה מועטת. הצד השווה בין כל 'חייבי הכרת' הוא, שעונשם הוא גם בעולם הזה וגם בעולם הבא.

יהי רצון שנזכה גם לאריכות ימים ושנים בעולם הזה, וגם לעונג המובטח לצדיקים בעולם הבא.

1. בפירושו לבמדבר, פרק ט”ו, פסוק ל”א. ↩

2. הרמב”ן (ויקרא, פרק י”ח, פסוק כ”ט) פירש באופן דומה, אך סידר את ההדרגתיות בעונש הכרת בצורה שונה. ↩