מסירות המנהיג לעמו

עד היכן או עד מתי?

באחד מרגעי השפל של חטא המרגלים, רוצים בני ישראל לרגום את יהושע וכָלב באבנים. בנקודה הזאת, הקדוש-ברוך-הוא מתערב, ככתוב "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה, עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה וְעַד אָנָה לֹא יַאֲמִינוּ בִי בְּכֹל הָאֹתוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּקִרְבּוֹ. אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר וְאוֹרִשֶׁנּוּ, וְאֶעֱשֶׂה אֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם מִמֶּנּוּ".

שתי שאלות עולות מדבריו אלה של הקדוש-ברוך-הוא. ראשית, המשמעות הפשוטה של הביטוי "עד אנה" היא: עד היכן? או: לאן, לאיזה מקום? ואילו כאן לכאורה היה מתאים יותר לומר 'עד מתי'. אם כן, מהי משמעות האמירה "עד אנה" בהקשר זה?

גם בהמשך, "אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר וְאוֹרִשֶׁנּוּ, וְאֶעֱשֶׂה אֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם מִמֶּנּוּ", נשאלת השאלה: האם הקדוש-ברוך-הוא מנסה להסכים להריגת בני ישראל, ומבטיח לו בתמורה שיעשה אותו לגוי גדול ועצום? הרי כבר בחטא העגל, משה היה מוכן למסור את נפשו בשביל ישראל, ככתוב: "וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם, וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ"¹. אם כן, מדוע שכאן משה יסכים לכך?

חיפוש אחר לימוד זכות

אכן, פירוש המילים "עד אנה" הוא - עד היכן. הקדוש-ברוך-הוא שואל: עד איזה מקום יוסיפו ישראל לחטוא לי? כשחטאו במצרים, לימדתי עליהם זכות שחטאו בגלל קושי השעבוד. כשחטאו על הים, גם היה להם תירוץ שעדיין היו שטופים בחטאי מצרים, ועוד לא קיבלו את התורה. אפילו כשחטאו בעגל לאחר מעמד הר סיני, היה אפשר לתרץ שהמקום גרם, ובני ישראל חטאו בגלל קושי החיים בשממת המדבר.

אך כאן עומדים ערב הכניסה לארץ, ושוב ישראל חוטאים! על כך שואל-אומר הקדוש-ברוך-הוא: עד איזה מקום עלינו להגיע כדי שבני ישראל לא ינאצוני, ויתחילו להאמין בי?!

קיום ההבטחה לאבות

ה'סיפא' של דברי הקדוש-ברוך-הוא למשה, "וְאֶעֱשֶׂה אֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם מִמֶּנּוּ", לא באה כדי לרצות את משה, אלא כדי לקיים את ההבטחה של הקדוש-ברוך-הוא לשלושת האבות, שיַרבה את זרעם ולא ימחה אותו.

אכן, חטא המרגלים הוא החמור שבחטאי המדבר, ולא הייתה כפרה עליו. עם זאת, נענה הקדוש-ברוך-הוא לבקשת משה להאריך אף, ולא להמית את כל ישראל מיד. ולכן, דור החוטאים בחטא המרגלים מת במדבר, ורק כעבור ארבעים שנות נדודים זכו בניהם להיכנס לארץ ישראל.

1. שמות, פרק ל”ב, פסוק ל”ב. ↩