האברבנאלהשגחה לפרטי פרטים
"וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים רַע בְּאָזְנֵי ה', וַיִּשְׁמַע ה' וַיִּחַר אַפּוֹ וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה"
במדבר, פרק י"א, פסוק א'
במה חטאו המתאוננים?
רק לפני כמה ימים יצאו בני ישראל מסיני, וכבר הם מתאוננים רע באוזני ה', ומעוררים את חמתו.
עיון בלשון הכתוב, מעלה את השאלות הבאות: על מה בדיוק התאוננו בני ישראל? מדוע נקטה התורה בלשון "כמתאוננים"? ומדוע בערה בם אש ה' דווקא "בקצה המחנה"?
כפירה חלקית
רק חודשים ספורים לפני כן, עמדו בני ישראל במעמד הניסי והפלאי ביותר שהיה מאז ומעולם - מתן תורה בהר סיני. שם קיבלו על עצמם כולם כאיש אחד - "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע"1. אם כן, איך הגיעו כל-כך מהר למצב שה' כעס עליהם והעניש אותם? אלא שתהליכים קצרים, גם אם הם פלאיים ועוצמתיים, אינם עוקרים לגמרי אמונות ודעות מעוותות שהשתרשו אצל אנשים במשך מאות שנים.
בסוף העניין הקודם, אמר משה: "קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ"2. בני ישראל חיפשו תואנות3 וטענות כדי להוכיח ש"רע בעיני ה'". כלומר, ה' אמנם גדול ונורא, אבל הוא נמצא אי-שם בגבהי מרומים, ואינו מעורב בענייני העולם הזה וכל יושביו הנחותים. בני ישראל לעגו למשה וטענו כלפיו - מדוע אתה מתפלל לה' על דברים נחותים כנקמה באויבים ושמירה במסע, הרי הקדוש-ברוך-הוא לא מעורב בפרטי פרטים שכאלה.
לכן נאמר "כמתאוננים", בכ"ף הדמיון, לומר שלא כפרו לחלוטין בהשגחתו של ה', אלא בהיקפה ובירידתה לפרטים.
הוכחה של אש
כנגד דבריהם של אותם הכופרים, כתוב בתורה: "וַיִּשְׁמַע ה'" - ה' שמע גם את דבריהם של אותם כופרים. העונש על דברי הכפירה של העם, בא כדי להפריך את תואנתם - "וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה". הקדוש-ברוך-הוא הוציא אש ניסית שלא מתפשטת אלא אוכלת רק בקצה המחנה, כדי להראות לעם המתאוננים שהשגחתו מלאה ויורדת עד לפרטי פרטים.