האתר מוקדש לעילוי נשמת ר' אליהו בן יעקב ע"ה ופרידה בת חנה ע"ה רוזנברג
ב"ה
דרשה 6/10 לפרשה

שני מסעות יוצאי דופן

"וַיִּסְעוּ מֵהַר ה' דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וַאֲרוֹן בְּרִית ה' נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם דֶרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה"

במדבר, פרק י', פסוק ל"ג

באמצע המחנה או לפניו?

בפרשתנו מסופר על סדר מסעם של בני ישראל במדבר. בראש המחנה הלך דגל מחנה יהודה, אחריו הלכו בני גרשון ובני מררי נושאי המשכן, ואחריהם דגל מחנה ראובן. אחרי דגל מחנה ראובן, הלכו בני קהת נושאי כלי המשכן, ולבסוף נסעו דגל מחנה אפרים ודגל מחנה דן.

להפרדת בני קהת משאר אחיהם הלויים, יש שתי סיבות. הראשונה, כדי שכלי המשכן וארון ברית ה' ילכו במרכז מחנה בני ישראל. והסיבה השנייה היא, כדי שבני גרשון ובני מררי יספיקו להקים את המשכן לפני שבני קהת יגיעו למקום החניה עם הכלים, וכך יהיה אפשר להכניס את הכלים למשכן מיד, מבלי שישהו בחוץ בדרך ביזיון.

כל זה טוב ויפה, אלא שסוף הפרק סותר במפורש את האמור בפתח הדברים. בסיום העניין נאמר: "וַיִּסְעוּ מֵהַר ה' דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וַאֲרוֹן בְּרִית ה' נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם דֶרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה".

כיצד ניתן ליישב את הסתירה? האם ארון ברית ה' הלך בתוך המחנה או במרחק של דרך שלושת ימים לפני המחנה?

תפילה ייעודית

ההסבר הוא, שאכן בדרך-כלל המסע היה בצורה האמורה, כאשר ארון הברית נוסע במרכז המחנה. פעמיים בלבד הייתה צורת הנסיעה שונה. הראשונה בפרשתנו, במסע מהר סיני אל מדבר פארן. והשנייה, במסע האחרון, ערב הכניסה לארץ, גם בה הלך ארון ברית ה' לפני בני ישראל, כדי לבקוע להם את הירדן.

בגלל ייחודיותו של המסע, משה נשא תפילה מיוחדת ייעודית לאותו מסע - "וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ1", וכאשר הארון נח בסוף המסע, אמר - "שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל2".

בין שתי נונים הפוכות

את תפילתו של משה, תחמה התורה בין שתי "נונים" הפוכות, רמז לאותם שני מסעות3 מיוחדים בהם קדם ארון ברית ה' ונסע לפני מחנה ישראל. ייחודיותם של שני המסעות הללו, נובעת מהמקומות מהם יצאו ואליהם באו. במסע הראשון יצאו בני ישראל מֵהַר ה', שם קיבלו את התורה, ובמסע האחרון נכנסו בני ישראל אל הארץ הנבחרת.

בשני המסעות האלה, זיכה הקדוש-ברוך-הוא את ישראל בכבוד מיוחד, והלך לפניהם כמלכם ההולך בראשם, וכאדם המלווה את חברו ביציאתו מעירו ובכניסתו אליה, כדי לכבדו.


  1. במדבר, פרק י’, פסוק ל”ה. ↩

  2. שם, פסוק ל”ו. ↩

  3. שתי נונים, רמז לשתי נסיעות. ↩