מראות בדרך למטרה

טענה ומענה

על-פי ציווי הקדוש-ברוך הוא, מינה משה רבינו את בצלאל בן אורי בן חור משבט יהודה, לממונה הראשי על מלאכת המשכן¹, ולצידו הציב את אהליאב בן אחיסמך משבט דן. השניים ניחנו בכישרונות מיוחדים למלאכות הנדרשות, ועם קבלת התפקיד - מילא אותם ה' ברוח תבונה לביצוע מושלם ומדוקדק של המשכן להשראת השכינה.

צוות האמנים עשה את ארון הזהב ואת הכפורת, את השולחן ואת כליו, את המנורה וכליה, את מזבח הקטורת, את שמן המשחה, ואת קטורת הסמים. לאחר מכן, הוא הקים את מזבח העולה, ואת כיור הנחושת לקידוש ידי הכוהנים ורגליהם. כדי ליצור את הכיור, השתמש בצלאל בנדבת הנשים שהביאו את מראות הנחושת האישיות שלהן.

רש"י מביא על כך מן המדרש²: "בנות ישראל היו בידן מראות, שרואות בהן כשהן מתקשטות, ואף אותן לא עיכבו להביא לנדבת המשכן - והיה מואס משה בהן [במראות], מפני שעשויים ליצר הרע. אמר לו הקדוש-ברוך-הוא: 'קבל, כי אלו חביבין עליי מן הכל, שעל-ידיהם העמידו הנשים צבאות רבות³ במצרים'"…

וצריך להבין: מה עומד מאחורי הדו-שיח הזה? מהי טענת משה, ומהי תשובת ה'?

קדושה מגשמיות

מוטיב המראה, מוזכר לגבי המעלה המיוחדת של נבואת משה רבינו על נבואתם של שאר הנביאים. התלמוד אומר, ש"כל הנביאים נסתכלו באספקלריא שאינה מאירה, משה רבינו נסתכל באספקלריא המאירה"⁴ - כלומר: משה רבינו ראה את מראות הנבואה כמי שרואה דרך "אספקלריא המאירה" - זכוכית שקופה. ואילו שאר הנביאים, ראו רק כמי שרואה דרך "אספקלריא שאינה מאירה" - מראָה.

למעשה, ניתן לראות בכל אחת מההגדרות, יתרון על פני המקבילה לה. ב"אספקלריה המאירה" הראייה היא ממשית, ראיית מהות הדבר עצמו. מאידך, שדה הראייה שלה מוגבל - אדם יכול לראות באמצעותה רק את מה שלפניו, ולא את מה שמאחוריו. לעומת זאת, ב"אספקלריא שאינה מאירה", הראייה היא השתקפות בלבד, ולא עצם הדבר. אך מצד שני - היא מאפשרת גם את ראיית הדברים שמאחור (וזאת בגלל שצידה האחורי של המראה מצופה בשכבת מתכת דקה, דבר הגורם לדמויות שמאחור להשתקף במראה). זו למעשה מהותן של "מראות הצובאות" - בחינת "אספקלריא שאינה מאירה". מראות אלה, שנעשו מלכתחילה ליצר הרע, מסמלות את היכולת "לייצר" מהדברים הנחותים רוחנית - כלי לקדושה⁵.

תכלית הכוונה

זהו גם שורש הטיעון של משה. מאחר שמקור נפשו היה נעוץ בדרגת "האספקלריא המאירה", הוא רצה שהאלוקות תשרור במשכן במילואה, וזאת גם במחיר של ויתור על זיכוך עומק הגשמיות.

אך תשובתו של ה' למשה היא, שחפצו ורצונו דווקא בבירור גשמיות העולם. זוהי תכליתה של הקמת המשכן, ומטרתה של הבריאה בכלל - "לעשות לו יתברך דירה בתחתונים"⁶, בעולם הזה, התחתון. והתפקיד המיוחד הזה, מתבצע על-ידי בני ישראל⁷.

1. שמות, פרק ל"א, פסוק א'. ↩

2. ראה מדרש תנחומא, פרשת פקודי, סימן ט'. ↩

3. על-פי שיר השירים, פרק ח', פסוק ה'. וראה תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י"א, עמוד ב'. ↩

4. תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף מ"ט, עמוד ב'. ↩

5. 'תורה אור', פרשת מקץ, דף ל"ג, א'. ↩

6. ראה מדרש תנחומא, פרשת בחוקותי, סימן ג'. ספר התניא, ליקוטי אמרים, פרק ל"ו. ↩

7. הביאור על-פי ליקוטי-שיחות, חלק ו', עמוד 196 ואילך. ↩