שינוי קטן, מהפכה גדולה

תרומה כפולה?

לאחר רדתו מן ההר, הקהיל משה רבינו את כל עם ישראל, כדי למסור להם את ציוויי הקדוש-ברוך-הוא. הפרשה נפתחת בציווי על שמירת השבת, כדי ללמד שבניית המשכן אינה דוחה את שמירת שבת-קודש. ואכן ל"ט [39] המלאכות האסורות בשבת, הן המלאכות הקשורות לבניית המשכן. לעומת זאת, התפעול השוטף של המשכן והמקדש, דווקא כן דוחה את השבת¹.

בפסוק הקורא לעם ישראל ולבעלי המלאכה לבוא ולהשתתף במלאכת המשכן בגופם ובממונם, נאמר בתחילתו "תרומה לה'", ובהמשכו שוב "תרומת ה'".

והניסוח הזה מעורר תמיהה²: על איזה שתי תרומות מדובר, הרי כל העניין עוסק בהירתמות לפרויקט אחד, המשכן?

דרישת הסף

תורת החסידות שָׂמָה דגש על מושג התרומה, בעבודת ה' של כל אחד ואחת מישראל.

'תרומה' היא מלשון התרוממות והרמה. על פי כמה מקורות³ 'תרומה' היא גם מלשון 'הפרשה והבדלה'. אחד ממקורות החיוּת הזורמת אל הנבראים מִדרגות גבוהות באלוקות, נקרא 'אור הסובב כל עלמין'. השפעה רוחנית, שמצד אחד לא יורדת בהתלבשות ובהתאמה לכל נברא לפי צרכיו, אלא 'סובבת' את כל העולמות והנבראים בשווה, ומצד שני נמשכת ויורדת להאיר בעולמות.

הדרך לקבל השפעה מ'אור הסובב', עוברת דרך ספירת העומר. בתקופת ימי ספירת העומר אנו עוסקים בתיקון המידות, ומידי יום משפרים ומזככים תכונה נוספת במערך שבע המידות, והופכים עוד מידה רעה למידה קדושה.

ואולם, הצעד הראשון בעבודה של תיקון ועידון האופי והתכונות שלנו, הוא בשינוי המגמה. מַעֲבָר ממצב של תחושת ישות עצמית, להתבטלות כלפי רצון ה'. זו המשימה המתבצעת בשבעת הימים הראשונים לספירה - שבוע חג-הפסח שבו אוכלים מצה, הסמל האולטימטיבי של ענווה ושלילת הישות והגאווה.

מכוחם של הרועים

לפי זה, מובן עניין שתי התרומות. התרומה הראשונה היא "תרומה לַה'". זו עבודת הביטול הנדרשת מכל אחד ואחת מישראל, שהיא השלב הראשון בעבודה של תיקון המידות - שינוי הגישה שיאפשר תהליך כנה ואמיתי. וברגע שהיהודי הגיע לידי כך, הוא מסוגל לקבל השפעה מאור ה'סובב'.

התרומה השנייה, היא כבר "תרומת ה'". זהו שלב המהפך בכל אחת מהתכונות הפרטיות. רמה כזו כבר משנה את סדרי ההשפעה בעולמות בצורה דרמטית, אבל חשוב לזכור שהיא איננה תלויה בעבודת היהודי עצמו, אלא ב"נדיבי לב" - כוחות מופרשים ומובדלים מאיתנו, כפירוש השני של המילה "תרומה". אלו הם שבעת הרועים⁴ "המפרנסים את כללות נשמות ישראל"⁵.

1. ראה במדבר, פרק כ"ח, פסוקים ט'-י'. ↩

2. ראה ספורנו, ועוד מפרשים. ↩

3. זוהר, חלק ב', דף ר', עמוד א'. ↩

4. ראה תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"ב, עמוד ב'. ↩

5. 'תורה אור', פרשת מקץ, דף ל"ג, ג'. ↩