בין שתי גדות הירדן

למה הוזכר שוב הגורל?

אחרי פירוט גבולותיה של הארץ המובטחת, מכל ארבעת הרוחות, מסכם משה רבינו ואומר: "זאת הארץ אשר תתנחלו אותה בגורל".

ויש להבין:

מדוע הכתוב חוזר כאן שוב על הציווי של חלוקת הארץ בגורל, לאחר שרק כמה פסוקים לפני כן¹ כבר נאמר פירוט הגבולות, כנאמר: "וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם, לָרַב תַּרְבּוּ אֶת נַחֲלָתוֹ, וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת נַחֲלָתוֹ, אֶל אֲשֶׁר יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל לוֹ יִהְיֶה, לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם תִּתְנֶחָלוּ"?

שתי צורות חלוקה

אם נתבונן בהקשר בו מופיע ציווי זה בפסוק, נוכל להבין את החידוש שמבקש הכתוב להדגיש. וכך נאמר: "זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּתְנַחֲלוּ אֹתָהּ בְּגוֹרָל אֲשֶׁר צִוָּה ה' לָתֵת לְתִשְׁעַת הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה. כִּי לָקְחוּ מַטֵּה בְנֵי הָראוּבֵנִי לְבֵית אֲבֹתָם, וּמַטֵּה בְנֵי הַגָּדִי לְבֵית אֲבֹתָם, וַחֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה לָקְחוּ נַחֲלָתָם. שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה, לָקְחוּ נַחֲלָתָם מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ קֵדְמָה מִזְרָחָה".

כאן רואים בבירור את הדגשת הכתוב המבקש לחלק בין חלוקת הארץ שמעבר הירדן המערבי לתשעת המטות וחצי המטה, אל החלוקה שכבר נעשתה בעבר הירדן המזרחי, למטה הראובני והגָּדִי וחצי מטה מנשה.

הגורל והסדר

בעבר הירדן המזרחי, חלוקת השטחים לא הייתה בצורה מסודרת. כפי שניתן להתרשם מהתיאור המופיע בסוף פרשת "מטות", הרשות הייתה נתונה לכל אחד לבנות ולכבוש באשר יחפוץ, כפי שנאמר: "וַיִּבְנוּ בְנֵי גָד אֶת דִּיבֹן"², "וּבְנֵי רְאוּבֵן בָּנוּ אֶת חֶשְׁבּוֹן וְאֶת אֶלְעָלֵא"³, "וַיֵּלְכוּ בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה גִּלְעָדָה וַיִּלְכְּדֻהָ, וַיּוֹרֶשׁ אֶת הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בָּהּ"⁴, "וְיָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת חַוֹּתֵיהֶם"⁵, "וְנֹבַח הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת קְנָת וְאֶת בְּנֹתֶיהָ"⁶.

לכן הפסוק בפרשתנו מבקש להדגיש, כי בשונה מחלוּקת הארץ שבעבר הירדן, הרי החלוקה לתשעה וחצי המטות, תיעשה בצורה מסודרת, על-פי גורל וממונים, כיאה לארץ המובטחת שנכרתה עליה ברית לאברהם יצחק ויעקב.

1. במדבר, פרק ל”ג, פסוק נ”ד. ↩

2. פרק ל"ב, פסוק ל"ד. ↩

3. שם, פסוק ל”ז. ↩

4. שם, פסוק ל”ט. ↩

5. שם, פסוק מ”א. ↩

6. שם, פסוק מ"ב. ↩