המסע לתיקון המידות

למה דווקא 42?

מספר המסעות אותם עברו בני ישראל מיציאתם ממצרים ועד הגעתם אל הארץ, היה ארבעים ושניים, הלוא הם מ"ב המסעות.

מאחר שכל המסעות היו על-פי ה', יש להבין: מדוע בחר הקדוש-ברוך-הוא דווקא במספר זה, מדוע לא היו יותר מסעות או פחות?

התכללות המידות

להבהרת הדברים, יש להקדים ולעמוד על נושא עבודת ה' בתיקון המידות.

בנפש האדם יש עשרה כוחות, בהקבלה לעשר הספירות העליונות. שלושת חלקי השכל הנקראים 'מוחין' - חוכמה, בינה ודעת. ושבעת מרכיבי הרגש הנקראים 'מידות' - חסד, גבורה, תפארת (הנקראת גם רחמים), נצח, הוד, יסוד ומלכות.

מידת המלכות היא המידה האחראית על הורדת רגש המידות אל עולם המעשה. לכן לעיתים ספירת המלכות נמנית יחד עם שאר המידות ונחשבת מידה מן השורה. ולעיתים, משום שהיא ספירה השייכת אל עולם המעשה, ספירת המלכות נחשבת למידה בפני עצמה¹.

על פי תורת הסוד², הספירות העליונות כלולות זו מזו, וכך גם המידות בנפש האדם, כתוצאה מההתכללות. בספירת החסד, למשל, ישנה גבורה שבחסד, תפארת שבחסד, נצח שבחסד, וכן הלאה. ועל-דרך-זה במידת הגבורה, יש בחינות של חסד שבגבורה, תפארת שבגבורה וכן הלאה.

לשם המחשה, יש אדם שמידתו היא מידת החסד, וההתנהגות שלו מתאפיינת בנתינה ובהשפעה. ועם זאת, כשהוא נתקל באדם שאינו ראוי לקבל השפעה, הוא מצמצם את הנתינה, למרות שמבחינת מידת החסד צריך לתת ולהשפיע לכל אדם, ללא כל הבחנה. צמצום ההשפעה במקרים מסוימים, נובע מכך שבמידת החסד כלולה מידת הגבורה, וההתכללות הזו גורמת לכך שלפעמים ההשפעה שממידת החסד, מבוקרת ומצומצמת יחסית.

מלכותו של משיח

במובן הרוחני, המסעות של בני ישראל במדבר, היו מסעות לתיקון וזיכוך המידות שבנפשותיהם. המספר של שש המידות כפי שכל אחת מהן כלולה משבע המידות, עולה ארבעים ושתיים. וכנגדם נסעו בני ישראל ארבעים ושניים מסעות, שבכל אחד מהם תיקנו מידה אחרת, החל מ'חסד שבחסד' וכן הלאה³.

אך עדיין נשארה המידה השביעית והאחרונה, הלא היא ספירת המלכות. הסיבה לכך שעבודת בני ישראל במדבר לא כללה את תיקון ספירת המלכות כספירה עצמאית, היא מפני שהיא נמנית בנפרד, ועבודת תיקונה היא עבודה השייכת לארץ ישראל⁴. זו משימה אותה אנו ממשיכים עד ימינו אלה, ועם סיום תיקונה וזיכוכה של ספירת המלכות, נזכה לבואו ולמלכותו של המלך המשיח, במהרה בימינו אמן.

1. ראה גם 'ליקוטי תורה', פרשת מסעי, דף פ"ט, ד' ואילך. ↩

2. בעניין זה, ראה 'ליקוטי תורה', פרשת מסעי, דף פ"ז, ב' (וראה שם בעניין התלבשות החוכמה במידות, שעל ידה יתנהגו המידות על פי חיוב החוכמה, למשל: לכבוש את מידת הכעס (גבורה) על-ידי תערובת של מידת החסד והרחמים. עיין שם). ↩

3. ראה 'ליקוטי תורה', פרשת מסעי, דף פ"ט, א'. ↩

4. ראה גם 'ליקוטי תורה', פרשת מסעי, דף צ"ד, ד', שהמלכות היא הנקראת ארץ ישראל. ↩