האתר מוקדש לעילוי נשמת ר' אליהו בן יעקב ע"ה ופרידה בת חנה ע"ה רוזנברג
ב"ה
דרשה 1/10 לפרשה

מסע הבירורים

"אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם, בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן"

במדבר, פרק ל"ג, פסוק א'

למה לא נאמר 'מסע'?

הגיעה שעת הסיכום. בני ישראל כבר קרובים אל הכניסה לארץ. וכעת, לקראת סיום חומש במדבר, התורה מפרטת את התחנות במסעו הארוך של העם, מארץ מצרים לארץ כנען.

ונשאלת השאלה:

מדוע נאמר "אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים", 'מסעי' בלשון רבים? הרי מדובר רק על המסע שאותו עשו בני ישראל ביציאתם ממצרים, והיציאה ממצרים הסתיימה ברגע שבו הם הגיעו למקום חנייתם הראשונה, ואילו שאר המסעות, עם כל חשיבותם, כבר לא היו מסעות הקשורים ליציאה ממצרים שהסתיימה ארבעים שנה קודם לכן?!

לא עוצרים ב"סוכות"

לפי תורת הסוד1, בני ישראל שהו במצרים, כדי לברר ולתקן את קליפות הטומאה והסטרא אחרא. מרגע שעבודתם זו הסתיימה, לא נותר להם עוד מה לעשות במצרים, והם יצאו ממנה. אך בזאת לא תמה 'עבודת הבירורים' שלהם. להיפך. כעת עליהם לעבור את המדבר, מקום שהִנו יבש בגשמיות מפני שהוא יבש ברוחניות. המדבר הוא מקום שאור הקדושה אינו מאיר בו, ולכן הוא מקום "נחש שרף ועקרב"2 וכל קליפות הטומאה שורצות בו3.

כל עוד העם לא הגיע אל ארץ ישראל, עבודתו בהכנעת הקליפות לא הסתיימה. וכפי שמשה רבינו אומר לעם ישראל ממש לפני הכניסה לארץ: "כי לא באתם עד עתה, אל המנוחה ואל הנחלה"4. לכן, בגלל שהיציאה ממצרים היא היציאה מן הקליפות, ועבודה זו לא הושלמה עד שבני ישראל הגיעו אל ארץ ישראל, מסע היציאה ממצרים הוא לא רק המסע שבו נסעו "בני ישראל מרעמסס, ויחנו בסוכות"5, אלא כל המסעות שעברו עליהם עד כניסתם לארץ. ולכן התורה קוראת לכל המסעות, מהראשון עד האחרון, "מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים"6.

סוף עידן הקליפות

כל הגלויות נקראו בשם "מצרים"7. יציאת מצרים לא הסתיימה ביציאה הראשונה לעבר מקום החנייה הראשון, אלא נמשכה עד סוף הבירור שנגמר רק בכניסה לארץ ישראל. כך גם בגלות הזו, בה אנו שרויים כעת, עבודתנו היא להתקדם מסע אחר מסע8, בשבירת הקליפות והסטרא אחרא, עד אשר נגיע אל המנוחה ואל הנחלה, לזמן בו תסתיים 'עבודת הבירורים', בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.


  1. ראה 'תורה אור', פרשת בא, דף ס', א'. ↩

  2. דברים, פרק ח', פסוק ט"ו. ↩

  3. ראה 'ליקוטי תורה', פרשת נשא, דף כ', א': "לכן במדבר הם נחש שרף ועקרב, ג' קליפות, ששם מקור הקליפות, שהם יש ודבר נפרד, ואין בהם בחינת הביטול, לכן אין ממנו שום השפעה, והנה לכך היה נסיעת הארון וישראל במדבר, כדי להכניע את המדבר"… וראה 'ליקוטי תורה', פרשת מסעי, דף צ"א, ב'. שם, דף צ"ב, א'. מאמרי אדמו"ר הזקן - תקע"א, עמוד רט"ז. ↩

  4. דברים, פרק י"ב, פסוק ט'. ↩

  5. במדבר, פרק ל"ג, פסוק ה'. ↩

  6. ראה 'ליקוטי תורה', פרשת מסעי, דף פ"ח, ג' ואילך (וראה גם 'ליקוטי שיחות', חלק ב', עמוד 348 ואילך. שם, עמודים 354-353). ↩

  7. בראשית רבה, פרשה ט"ז, פיסקא ד'. ↩

  8. ראה גם 'כתר שם טוב' [מהדורת קה"ת, תשס"ד], הוספות, סימן ל'. ↩