בני-חורין לנצח

אדון אחד ויחיד

פרשתנו עוסקת, בין השאר, בדיני 'עבד עברי'. אב הטיפוס של ה'עבד העברי', הוא יהודי שגנב ואין ברשותו די כסף לפצות על הנזק שגרם. באין מוצא אחר, בית-הדין מוכרים אותו לעבד לבעלים יהודי.

הציווי הראשון בפרשתנו מלמד, כי לאחר שש שנים של עבודה בשדה, הארץ שובתת, ובעלי המלאכה מקדישים את זמנם לתורה ומצוות, ומפקירים את שדותיהם. וכך הוא גם דינו של 'עבד עברי'. ללא קשר ליכולת ההשׂתכרות שלו או לגובה החוב שעליו לפרוע - התורה קוצבת את תקופת עבדותו לשש שנים, ובשנה השביעית הוא הופך להיות בן-חורין.

פרשתנו חותמת באמירה עוצמתית וברורה על כל נושא ה'עבד העברי': יהודי לא יכול להיות באמת עבד, כי כולנו עבדים של האדון הגדול, בורא העולם, ורק למשמעתו אנחנו סרים, ורק לחוקיו אנו מחויבים.

עיבוד וזיכוך

על-פי החסידות¹, שש שנות עבודת העבד, מקבילות לששת אלפי השנים² של קיום העולם הזה. כשם שהעבד יוצא לחירות בשנה השביעית, כך העולם נברא למען ששת אלפי שנים של עבודה בקיום התורה והמצוות, כאשר באלף השביעי, אחרי ביאת המשיח, נזכה לעולם חדש - עולם התחייה, עידן קבלת השכר³. באותו הזמן, קיום המצוות לא יהיה מוגדר כעבודה, אלא כקבלת שכר על עבודתנו בזמן הגלות.

'עבודה' היא מלשון עיבוד עורות⁴. כשם שעל-ידי העיבוד, העור הופך לשָׁמִיש, וככל שהעור מעובד יותר, איכותו וערכו משתפרים, כך עבודתם הרוחנית של בני ישראל בעולם הזה הגשמי, לאורך הדורות, מזככת את העולם, ומכינה אותו לשלב שבו לא יהיה בו כל רע.

עולם של חירות

המשימה הזו תושלם עם ביאת המשיח. באותו הזמן, כולנו נצא לחופשי וניפטר מעול הגלות, וכדברי הנביא:"חינם נמכרתם, ולא בכסף תִּגָּאֵלוּ"⁵. או-אז ודאי שאף יהודי לא יהיה במצב של עבדות. האמת האלוקית תהיה גלויה, ולכולם יהיה ברור שכולנו עבדים של בורא העולם - "עבדַי הם⁶, ולא עבדים לעבדים"⁷. העולם כולו יהיה כפוף לחוקים האלוקיים, ולא להגבלותיו והגדרותיו של הטבע שנובע מצמצום אור ה' בעולם.

מכאן אנו למדים מסר רב חשיבות:

גם במצב של קושי ושִעבוד גשמי, חלילה, הרי מבחינה רוחנית יהודי נותר תמיד בן-חורין, כי הוא עבד ה' בלבד. עבודתנו בקיום התורה והמצוות בזמן הזה, מזככת את העולם ומכינה אותו לתכליתו האמיתית - עולם שבו כולנו עבדי ה', ולא עבדים של אף אחד אחר. עולם של חירות אמיתית, וגילוי מלכותו של הבורא.

1. ראה 'תורה אור', פרשת משפטים, דף ע"ו, ג'. 'תורת חיים' (לאדמו"ר האמצעי), שמות, חלק ב', פרשת משפטים, דף רפ"א, ג'. שם, דף רפ"ה, א', ואילך, ודף רצ"ב, ד'. 'דרך מצוותיך' (לאדמו"ר הצמח צדק), מצוַת דין עבד עברי, דף פ"ג, א' ואילך. ↩

2. תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ז, עמוד א'. ↩

3. ראה בספר התניא, ליקוטי אמרים, פרק ל"ו, בהגהה. ↩

4. 'תורה אור', פרשת משפטים, דף ע"ו, א'. ↩

5. ישעיהו, פרק נ"ב, פסוק ג'. ↩

6. ויקרא, פרק כ"ה, פסוק מ"ב. שם, פסוק נ"ה. ↩

7. תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף י', עמוד א'. ↩