האתר מוקדש לעילוי נשמת ר' אליהו בן יעקב ע"ה ופרידה בת חנה ע"ה רוזנברג
ב"ה
דרשה 2/10 לפרשה

תודעה גאולתית

"וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵ-ל שַׁ-דָּ-י, וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם"

שמות, פרק ו', פסוק ג'

תוספת מיותרת?

לכאורה, שליחותו הראשונה של משה רבינו, לא השיגה את מטרתה. הוא דרש מפרעה לשחרר את בני ישראל, אך פרעה רק הכביד את העול על העם. לכן, משה חזר אל ה' ושפך את ליבו: "למה הרעותה לעם הזה? למה זה שלחתני? ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך - הרע לעם הזה, והצל לא הצלת את עמך"1.

בתגובתו, ראשית, הקדוש-ברוך-הוא שב ומבטיח כי הוא ינהג בפרעה ובעמו ביד קשה, ומלך מצרים עוד ישלח את בני ישראל מארצו.

בהמשך, הקדוש-ברוך-הוא מדגיש את העובדה שבהבטחה לגאולת ישראל שניתנה בהתגלויות השונות לאבות הקדושים, הייתה בשם ש-ד-י, ולא בשמו האמיתי והנעלה ביותר - שם הוי"ה.

הקורא את הפסוק, שם לב לפרט מעניין:

לפני כל שם משמות האבות, מוזכרת לשון הפנייה "אֶל". ומאחר והתורה חוסכת ומדייקת במילים, נשאלת השאלה: מדוע יש צורך בניסוח מפורט שכזה, ולא די בציון שלושת האבות ברצף?2

עזרה מלמעלה

להבהרת הדברים, נביט על התמונה הרחבה של יציאת מצרים. למעשה, גאולת ישראל ממצרים, הייתה בעיקר שחרור רוחני. היא אפשרה ליהודים לעבוד את ה' ללא הפרעות של אומה מדכאת ומשעבדת תודעתית-רוחנית. אין ספק, שיש משמעות גם לשחרור מעבדות פיזית, אבל בסיכומם של האירועים - הגאולה הגשמית נועדה לאפשר את הגאולה הרוחנית.

מהי בעצם גאולה רוחנית?3 בחסידות מוסבר, כי הוויה כזו תיתכן רק על ידי התמסרות מוחלטת של הישות האישית המוגבלת של האדם אל הקדוש-ברוך-הוא, במילים אחרות - ויתור מוחלט על ה'אני' האישי למען ה'אינסוף'.

דרגה כזו, לא יכולה להיות מושגת בידי האדם עצמו, כי כל בחירה שהאדם נוקט בה, היא בסופו של דבר נגזרת ממנו, מהערכים שהוא מאמין בהם, מההבנה שהוא הבין, מהיעדים שהוא הציב לעצמו, וכן הלאה, או אם נרצה, כלשון הגמרא4: "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים".

לשם כך, יש צורך בגאולה. שכן, גאולה היא השלב שבו הקדוש-ברוך-הוא מסייע לאדם להשתחרר מכבלי ה'אני' האישי, ולדבוק בו.

התחנה הסופית

וכאן אנחנו מתחברים לשאלה, בדבר הדגשת כל אחד משלושת האבות בפסוק: גאולה מתרחשת כאשר הקדוש-ברוך-הוא נִגלה בעולם במלוא עוצמתו, על ידי שמו האמיתי, שם הוי"ה.

שם הוי"ה הוא שם נעלה ומופשט מכל הגדרה, והפסוק בא להדגיש שעל אף מעלתו של כל אחד ואחד מהאבות הקדושים, אברהם במידת החסד, יצחק בעבודת הגבורה, ויעקב בלימוד התורה - ה' נִגלה אליהם בשם ש-ד-י.

גאולת מצרים, היא הראשונה לגאולות ישראל, ובה האיר שם הוי"ה וגרם את גאולתו הרוחנית של כל אחד ואחת מבני ובנות ישראל. אלא שזו הייתה רק ההתחלה, והמהפך יושלם בגאולה האמיתית והשלימה. או-אז יחיה כל העולם במצב של תודעה אלוקית מושלמת, משוחררת לגמרי מכבלי ההגדרות הגלותיות.


  1. שמות, פרק ה', פסוק כ"ב. ↩

  2. 'אור החיים' על הפסוק. ↩

  3. ליקוטי שיחות, חלק ל"א, עמוד 25. ↩

  4. תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ה', עמוד ב'. ↩