בעל התניא'לרמות' את העולם
"בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה"
בראשית, פרק כ"ז, פסוק ל"ה
ברכות בהונאה?!
יצחק אבינו חש שימיו ספורים, והוא רוצה לברך את עשיו בנו ולהאציל לו מכוחותיו הרוחניים, ושולח אותו לצוד ציד ולהכין לו מטעמים. רבקה מורה ליעקב להתחפש לעשיו, כדי שברכותיו של יצחק יגיעו אליו ולא לעשיו. יעקב עוטה את בגדי עורות העיזים של עשיו, נכנס לחדרו של אביו, מגיש לו את המטעמים, וזוכה למיטב הברכות. כאשר עשיו שב מן הציד, יצחק קולט את אשר אירע, ומספר לעשיו שיעקב אחיו כבר התברך מפיו. בסופו של דבר, גם יצחק משלים עם העובדה שיעקב קיבל את הברכות.
החשיבות של הברכות שיצחק העניק ליעקב היא עצומה. הברכות ממצבות את צאצאיו, בני ישראל, כבני העם הנבחר ששאר העמים עתידים לעובדו, וככאלה שיזכו לשפע רב, גשמי ורוחני.
דווקא לאור העוצמה של הברכות, נשאלת השאלה: מדוע דבר כה חשוב ומשמעותי, התבצע בהשתלשלות עניינים שנראית כהונאה של יעקב את יצחק אביו?
בין 'יעקב' ל'ישראל'
ליעקב אבינו יש שני שמות. בלידתו הוא יצא כשידו האחת אוחזת בעקב אחיו הבכור עשיו, ועל שם כך הוא נקרא יעקב. לאחר ניצחונו במאבק עם המלאך, הוא נקרא גם בשם ישראל, על שם יכולת ההישרדות שהפגין בקרב עם השר הרוחני של עשיו.
לפי החסידות, שני השמות הם ביטוי לשני קווי אופי, ולמעשה שתי יכולות, שבני ישראל קיבלו כירושה רוחנית, ואת שניהם יש לאמץ בהתמודדות עם שני מצבים שונים.
בחיצוניות בלבד
השם "ישראל" (אותיות: "לי ראש") מסמל את היכולת להתמודד עם דרגות אלוקיות גבוהות, ואת האפשרות להתעלות מעל הכוחות הרוחניים המצמצמים את נוכחות האור האלוקי בעולם, ואף לרתום אותם לגילוי והארת הקדושה. כלומר, "ישראל" הוא מקור הכוח להתגבר על ההסתר - ולחוש יותר רוחניות.
השם "יעקב" (מלשון "עקב"), לעומת זאת, מסמל את העולמות הגשמיים הנחותים. בחיי היום-יום אנחנו מוצאים את עצמנו עסוקים רבות בענייני העולם. יש שיטות ששואפות לצמצם את המגע שלנו עם המציאות הגשמית עד למינימום ההכרחי. ואילו תורת החסידות אומרת כי אין להתנזר מעיסוק בגשמיות, אבל יש מקום למגע עם הגשמיות ועיסוק בה רק ברמה חיצונית. יש לזכור כל העת שענייני העולם הם רק אמצעי ולא המטרה, ולא לשקוע בהם יתר על המידה.
מדרך ה'מרמה' בה זכה יעקב בברכותיו של יצחק, אנו למדים שלפעמים יש לנהוג בעולם בדרך של מרמה והתחכמות. כלומר, לשדר לעולם כאילו אנחנו מתחשבים בו, עם כל המשמעויות הנגזרות מכך, אך בה בעת לא לשכוח את האמת שאנחנו מתַפקדים ומתעסקים בעולם רק כדי להחדיר בו קדושה - ולגלות את האמת שלו.