חטא העמונים והמואבים

המואבים נתנו לחם ומים?

"לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה', גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה' עַד עוֹלָם. עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם, וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם לְקַלְלֶךָּ"¹.

התורה אוסרת על אשה מישראל, להינשא לעמוני ולמואבי לעולם, אפילו אם הם יתגיירו. הסיבה לאיסור היא, משום שכאשר בני ישראל יצאו ממצרים והיו בדרך, בני עמון ומואב לא קידמו את ישראל בלחם ומים, וכן בגלל שהמואבים שכרו את שירותיו של בלעם הרשע כדי לקלל את ישראל.

אם נחזור לסיפור המעשה כפי שהוא מופיע בתחילת ספר 'דברים', נגלה סתירה מוחלטת. שם נאמר: "וָאֶשְׁלַח מַלְאָכִים… אֶל סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן… לֵאמֹר, אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ… אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי וְאָכַלְתִּי, וּמַיִם בַּכֶּסֶף תִּתֶּן לִי וְשָׁתִיתִי, רַק אֶעְבְּרָה בְרַגְלָי. כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר, וְהַמּוֹאָבִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָר…"².

בדבריו של משה לסיחון, מפורש שהמואבים כן נתנו אוכל ומים לישראל! כיצד ניתן ליישב את הסתירה עם הפסוקים שלנו? ואם המואבים לא סירבו לתת לבני ישראל מזון ומים, מדוע מואבי לא יכול לבוא בקהל ה'?

עמון או מואב?

כדי לתרץ את הקושיה, מפרש הרמב"ן³ את הפסוקים כאן באופן שונה. הרמב"ן מחלק את פסוק ה' לשני חלקים. את עמון יש לתעב "על דבר אשר לא קידמו אתכם בלחם ובמים". מואב, לעומת זאת, כן נתנו לישראל אוכל, והסיבה שלא לדרוש שלומם וטובתם היא אחרת, כיוון ש"שכר עליך את בלעם בן בעור מפתור ארם נהריים לקללך".

ואולם, לשיטת הרמב"ן קשה מפשט הפסוקים, הרי הפסוק נכתב בלשון רבים "על דבר אשר לא קידמו אתכם בלחם ובמים" [והדבר גם מודגש בכך שלעומת זאת המילים "ואשר שכר עליך את בלעם" - אודות מואב - נכתבו בלשון יחיד], ואיך אפשר לומר שהדברים מתייחסים רק לעמון ולא למואב?

עמים כפויי-טובה

לכן נראה לפרש, כי למעשה עמון וגם מואב לא קידמו את ישראל בלחם ובמים. ואילו המילים "כאשר עשו לי בני עשו… והמואבים" מתייחסות לסיפא של הפסוק הקודם - "רַק אֶעְבְּרָה בְרַגְלָי". כאשר משה אומר לסיחון "רק אעברה ברגלי", כוונתו היא - בין אם תנסה למנוע ממני, ובין אם לא, אעברה ברגלי בארצך. אל תחשוב שאם תמנע ממני לחם ומים, לא אעבור בארצך ולא אגיע לארץ כנען. עמון ומואב כבר קדמו לך ועשו כך, ובכל זאת אני כאן, ממשיך במסע לארץ כנען.

והטעם הפנימי של איסור החיתון עם מואב הוא - היות ואברהם אבינו חירף את נפשו כדי להציל את לוט בן-אחיו מידי ארבעת המלכים, ואילו עמון ומואב, צאצאיו של לוט, נוהגים עִם ישראל בכפיוּת טובה, ולא נותנים להם לחם ומים, אין זה מן הראוי לעָרֵב תכונות רעות שכאלו בזרע הקודש של עם ישראל, ולכן "גם דור עשירי לא יבוא להם בקהל ה' עד עולם".

דברים, פרק כ"ג, פסוקים ד' - ה'. ↩
דברים, פרק ב’, פסוקים כ”ו - כ”ט. ↩
ראה פירוש הרמב”ן על פסוק ה’, דיבור-המתחיל “על דבר אשר לא קידמו אתכם בלחם ובמים”. ↩

הדרשות
הבאות

1/10

בגדים המביאים לידי חטא

"לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה, כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱ-לֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה"

דברים, פרק כ"ב, פסוק ה'

2/10

הציפור כמשל לנשמה

"שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ, לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים"

דברים, פרק כ"ב, פסוק ז'

3/10

הידיעה האלוקית והבחירה האנושית

"כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ"

דברים, פרק כ"ב, פסוק ח'

5/10

בין אדום לעמון ומואב

"לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא"

דברים, פרק כ"ג, פסוק ח'

6/10

קדושת מחנה הצבא

"כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל אֹיְבֶיךָ, וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע"

דברים, פרק כ"ג, פסוק י'

7/10

בין אחים ובין עמים

"לַנָּכְרִי תַשִּׁיךְ, וּלְאָחִיךָ לֹא תַשִּׁיךְ"

דברים, פרק כ"ג, פסוק כ"א

8/10

חמש מטרות הזוגיות

"כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ, וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר, וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ"

דברים, פרק כ"ד, פסוק א'

9/10

שלושה רבדים בנישואין

"וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ"

דברים, פרק כ"ד, פסוק א'

10/10

היכולת לגעת בנצח

"כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין לוֹ, לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר, יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ"

דברים, פרק כ"ה, פסוק ה'

1/10

בגדים המביאים לידי חטא

דברים, פרק כ"ב, פסוק ה'

2/10

הציפור כמשל לנשמה

"שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ, לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים"

דברים, פרק כ"ב, פסוק ז'

3/10

הידיעה האלוקית והבחירה האנושית

דברים, פרק כ"ב, פסוק ח'

5/10

בין אדום לעמון ומואב

"לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא"

דברים, פרק כ"ג, פסוק ח'

6/10

קדושת מחנה הצבא

"כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל אֹיְבֶיךָ, וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע"

דברים, פרק כ"ג, פסוק י'

7/10

בין אחים ובין עמים

"לַנָּכְרִי תַשִּׁיךְ, וּלְאָחִיךָ לֹא תַשִּׁיךְ"

דברים, פרק כ"ג, פסוק כ"א

8/10

חמש מטרות הזוגיות

דברים, פרק כ"ד, פסוק א'

9/10

שלושה רבדים בנישואין

"וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ"

דברים, פרק כ"ד, פסוק א'

10/10

היכולת לגעת בנצח

דברים, פרק כ"ה, פסוק ה'

חיפוש מהיר בין דרשות/רבנים/פסוקים ונושאים

מדיניות וזכויות יוצרים

א) אם ברצונכם לפרסם או לשכפל תוכן זה בצורה כלשהי באתר אינטרנט, בכתב עת או בספר, אנא צרו קשר בדוא"ל לכתובת: [email protected].
ב) אתם רשאים להעביר באופן חופשי את התוכן לחברים ולמכרים באמצעות דואר אלקטרוני, רשת חברתית או הדפסה, בכפוף למגבלות הבאות:
1) אינכם משנים אף חלק ממנו בכל דרך שהיא, לא מוסיפים עליו תוספת כלשהי ולא מוחקים שום חלק ממנו.
2) אתם נותנים קרדיט למערכת דרשה לשבת, ומצרפים קישור אל www.drashaleshabat.com (בעותק מודפס כתובת האתר צריכה להיות מפורטת במלואה), ומוסיפים את ההערה הבאה:
התוכן בדף זה מיוצר על-ידי מערכת דרשה לשבת והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי אם נהנתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קישור ל- www.drashaleshabat.com
וקרדיט למערכת דרשה לשבת.
ג) אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל לכתובת: [email protected].

דרשה לשבת

המואבים נתנו לחם ומים?

עמון או מואב?

עמים כפויי-טובה

הדרשות הבאות

דרשה
לשבת

הדרשות
הבאות