איך ייתכן פירוד?
ברית נישואין נחשבת כדבר נצחי, עד כדי כך שהתורה מעידה - "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד"1.
לפי גישה זו, דברי הפסוק בפרשתנו תמוהים: "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ, וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר, וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ". כיצד ייתכן הדבר שברית המגיעה עד כדי "והיו לבשר אחד", יכולה להיות מוּפֶרֶת בגלל ש"לא מצאה חן בעיניו"?
השאלה מתעצמת, לאור דברי המשנה2 במשמעות המילים "ומצא בה עֶרוַת דבר" - "…ובית הלל אומרים: אפילו הִקדיחה [שָרפה] תבשילו". כיצד ייתכן פירוד של האיחוד הזה בכלל, ובמיוחד בשביל דבר פעוט כשריפת תבשיל?
"עזר כנגדו"
להבהרת הדברים, נקדים כי יש חמש מטרות כלליות המניעות את חיי האדם. תאוות ממון, אהבת כבוד, הנאה גופנית, השלמת נפשו, וטובת ילדיו.
בכל אחת מהמטרות האלה, יש רווח לאדם מהחיים בחֶברת אשתו. האיש והאשה מסייעים זה לזו בפרנסה, אדם נשוי מכובד יותר בעיני החֶבְרָה3, החיים המשותפים מועילים לזוג בסיפוק הצרכים הגשמיים והגופניים, חֶברת האדם עם אשתו מועילה להשלמת הנפש, וכן ברור שהזוגיות מועילה להולדת ולגידול הילדים.
כל הדברים הנפלאים האלה, מתקיימים כאשר האדם ואשתו מתאימים זה לזה באופיים ובטבעם, ויש ביניהם הערכה הדדית והסכמה. ואילו כאשר השוני בין בני הזוג הוא עמוק ומהותי, יקרה ההיפך הגמור. על מקרה כזה, אמר שלמה המלך4: "וּמוֹצֶא אני מר ממוות את האשה".
זו גם הסיבה, שעל יצירת האשה, אמר הקדוש-ברוך-הוא "אעשה לו עֵזֶר כנגדו"5. כלומר, אשה שאופייה ותכונותיה יהיו בהתאמה לאלה של האדם.
התאמת האופי והתכונות
דבריהם של בית-הלל במשנה: "אפילו הקדיחה תבשילו" - אינם הסיבה לגירושין, אלא גורם שיכול להעיד על כך שאופיים וטבעם של בני הזוג שונים זה מזה עד-כדי-כך שיש ביניהם מריבות רבות ושנאה - ובלית-ברירה אחרת, עדיף שייפרדו וימצאו בן ובת זוג שיתאימו להם.
וזהו גם ההסבר לפסוקים, שלמרות שהגיעו האיש והאשה, לידי מצב של 'והיו לבשר אחד', עם כל זה, לא לשם כך בלבד מתחתנים, וחייבות להיות תכונות אופי דומות ביניהם, ולולא זאת יכול להיות מצב הפוך.
נמצאנו למדים, על היוקר והמעלה שבחיי נישואין תקינים, שדווקא בכך, מגיעים לכל חמשת המניעים של האדם, וזוכים לכל השפע: ממון, כבוד, הנאה, שלימות, וילדים.

