דיינים לא ראויים – וקורבנות פסולים

שלושה ציוויים, שלושה קשיים לאחר פתיחת הפרשה בנושא מינוי השופטים, באות שלוש מצוות לא-תעשה מיוחדות הקשורות בהקרבת הקורבנות. האיסור הראשון הוא שלא לנטוע אשרה לצד מזבח ה' - "לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ, אֵצֶל מִזְבַּח ה' אֱ-לֹהֶיךָ". האיסור השני הוא: "וְלֹא תָקִים לְךָ מַצֵּבָה, אֲשֶׁר שָׂנֵא ה' אֱ-לֹהֶיךָ"1, והאיסור השלישי והאחרון הוא שלא להקריב […]

האחריות למינוי שופטים ראויים

שכר לשופטים או לעם? בפרשת 'ראה' עסק משה במצוות הקשורות למציאות החדשה שתהיה לישראל עם בניית בית-המקדש. פרשיות 'שופטים' ו'כי-תצא' עוסקות במצוות הקשורות להנהגת האומה. ישנם שני גופי הנהגה בעם ישראל, ההנהגה הרוחנית וההנהגה האנושית. בהנהגה הרוחנית משַמשים הנביא אשר יעמוד לישראל בדור ההוא, הכוהנים והלויים. ואילו בהנהגה האנושית משמש המלך, ותחתיו בית-דין הגדול שבלשכת […]

להיות גזברים נדיבים

יהיה או לא יהיה אביון? בפרשתנו מבארת התורה דרגות שונות של צדקה. תחילה מדובר בדיני מעשר שני, שהוא הדבר הקל ביותר לביצוע, כיוון שבסופו של דבר, האדם המפריש הוא זה שאוכל את המעשר. לאחר מכן, מדובר על מעשר עני, הקשה יותר - כיוון שהוא ניתן כולו לעניים. הציווי הבא הוא על שמיטת כספים. גם אם […]

אין טעות בתורה

ואם הדיינים טועים? "לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל", ודרשו חכמינו זיכרונם לברכה1: "אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל, ועל שמאל שהוא ימין". החיוב לשמוע לפסיקת הסנהדרין, מובן לכל בר דעת, שהרי הם חכמי הדור שנבחרו על-ידי העם ועל-ידי המלך, ובוודאי הצדק אִתָּם2. אך חכמינו מלמדים אותנו שהחיוב לציית לסנהדרין חמור […]

חובת וחומרת הציות לסנהדרין

ארבע פעמים אותו ציווי? פרשתנו עוסקת בדינים הקשורים להנהגת האומה1. עד כה עסקה הפרשה בדינים הקשורים לבתי-הדין שבערים, וכעת עובר משה לדבר על בית-הדין הגדול שבירושלים. בית-הדין הגדול ישב בלשכת הגזית, והיו בו שבעים ואחד דיינים שנקראו סנהדרין. כל דין שנותר בספק בבתי-הדין שבערים, הובא להכרעת הסנהדרין שבירושלים. על החובה לציית לדברי הסנהדרין, נאמר: "וְעָשִׂיתָ […]

לא בשמים היא

למה החכם עדיף? בתלמוד1 נֶחְלְקוּ רבי אליעזר וחכמים, בעניין "תנורו של עכנאי" - (תנור חרס שנחתך לחוליות, והודבק מחדש באמצעות חול או טיט שניתן בין החוליות), האם הוא מקבל טומאה או לא. רבי אליעזר מטהר, וחכמים מטמאים. רבי אליעזר הוכיח לחכמים באותות ובמופתים שהלכה כמותו: "אמר להם: 'אם הלכה כמותי, [עץ] חרוּב זה יוכיח' - […]

תשובה במחשבה, בדיבור ובמעשה

למה דווקא מתנה אחת? פרשתנו עוסקת בדינים הקשורים להנהגת האומה1. עד כה עסקנו בהנהגה האנושית של העם שהיא בתי-הדין והמלך, ומכאן אנו עוברים לעסוק בהנהגה הרוחנית - הכוהנים, הלויים והנביא. בני שבט לוי, לא נחלו נחלה בארץ ולא עבדו לפרנסתם, אלא היו ממונים על עבודת בית-המקדש ועל הנהגתו הרוחנית של העם. את פרנסתם ומזונם קיבלו […]

מלכים או שופטים?

מצוה או מאיסה במלכוּת ה'? בפרשתנו מופיעה מִצְוַת מינוי מלך - "כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ. וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי. שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱ-לֹהֶיךָ בּוֹ, מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא". […]

אחריות לחינוך ולמשפט צדק

למה כולם צריכים כפרה? הנושא החותם את פרשתנו, הוא דין עגלה ערופה. מדובר במקרה בו נמצא אדם שנרצח, ולא ידוע מי הרג אותו. התורה אומרת כי במקרה כזה, מודדים איזו עיר היא הקרובה ביותר למקום בו נמצא המת. זקני אותה העיר, לוקחים עֶגְלָה בת שנתיים שלא עבדו בה מעולם, יורדים אִתָּהּ לנחל אֵיתָן1 ושם עורפים […]

פסילה ללא התנגשות

מה יתרון המזימים? בפרשתנו מופיע דין עדים זוממים. מדובר בשני עדים שהעידו עדות מרשיעה על אדם, ולאחר מכן באו שני עדים אחרים והזימו את עדותם של הראשונים, בטענה: "עִמנו הייתם במקום פלוני". כלומר, העדים השְׁנִיִים מעידים שהעדים הראשונים היו במקום אחר בעת המעשה, ולא ייתכן שראו את המקרה עליו הם מעידים. בית-הדין חוקר את העדים […]