לטובתנו האמיתית, מאהבה
למה נזכרת כאן הבחירה? בפסוקים הבאים1, משה רבנו מוסיף ומחזק את בני ישראל, ומנמק מדוע עליהם לעבוד את הקדוש-ברוך-הוא: "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱ-לֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ, כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱ-לֹהֶיךָ… לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת ה' וְאֶת חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְטוֹב לָךְ. הֵן לַה' אֱ-לֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם, הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ. רַק […]
יראה שמטרתה מצוה
יראת העונש או יראת הרוממות? "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל, מָה ה' אֱ-לֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ, כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה'" – המפרשים דנים האם כוונת הפסוק ליראת העונש הנמוכה - יראה מפחד העונש הצפוי לעוברי עבירה או ליראת הרוממות הגבוהה - יראה מתוך הכרה בגדולתו של הקדוש-ברוך-הוא. ובשתי האפשרויות יש קושי: אם מדובר על יראת הרוממות, נשאלת השאלה […]
בארץ הנבחרת ובמקום אשר יבחר
ציווי מיותר?! בפרשיות דברים-ואתחנן-עקב, דבריו של משה היו מעין הקדמת דברים וחיזוק אמוני לבני ישראל העומדים להיכנס לארץ. החל מפרשתנו, פרשת 'ראה', עובר משה לבאר את המצוות שלא נתבארו כל צורכן עד כה. והמצוה בה משה פותח, היא לאבד עבודה זרה מן הארץ. ואלה דבריו: "אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן ה' […]
בכוח האמונה ננצח
למה נזכרה ההליכה אחרי אלילים? הפסוק הבא, מפרט מה הם המעשים שיביאו על עושיהם את הקללה: "וְהַקְּלָלָה, אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱ-לֹהֵיכֶם, וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם". תחילתו של הפסוק ברורה: "וְהַקְּלָלָה - אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱ-לֹהֵיכֶם, וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ […]
אמת אחת בלבד
מה פשר ההבדלים? הפסוקים הבאים, מציגים את שני הצדדים של המטבע - הברכה והקללה: "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה. אֶת הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱ-לֹהֵיכֶם… וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱ-לֹהֵיכֶם, וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם". אם נשים לב, […]
ניסיון כדי לזכות את ישראל
'נביא אמת' או שקר? בפרשתנו התורה מזהירה לא לשמוע לנביא שקר, ואומרת - "כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם, וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת. וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ לֵאמֹר, נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתָּם וְנָעָבְדֵם. לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא, כִּי מְנַסֶּה ה' אֱ-לֹהֵיכֶם […]
הדם והנפש
למה נכפלו הציוויים? בפרשתנו מוזכרים כמה מדיני איסור והיתר, ובהם היתר אכילת בשר תאווה - בשר שאינו בשר קורבנות שדמם נזרק על גבי המזבח1, ואיסור אכילת דם. שני הציוויים הללו מופיעים פעמיים, ובמרווחים מאוד קצרים בין שני הפעמים. בפעם הראשונה בפסוקים י"ד ו-ט"ז: "רַק בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תִּזְבַּח וְאָכַלְתָּ בָשָׂר… רַק הַדָּם לֹא תֹאכֵלוּ, עַל […]
עולים לירושלים ולמקדש
למה הוזכרה העולה? בפרשתנו, מוסר משה רבנו לבני ישראל את הדינים שיתחדשו עם כניסתם לארץ ובניין בית-המקדש. נתמקד בשניים מדינים אלה. הדין הראשון הוא איסור ההקרבה בבמות1 - "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה, כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה'". והדין השני הוא, האיסור לאכול מעשרות ונדבות מחוץ לירושלים - "לֹא תוּכַל […]
השינויים בהיתר אכילת בשר
מותר או אסור? בפרשתנו מדובר על דיני מאכלות אסורים, ויש פירוט אלו בעלי-חיים אסורים באכילה, ואלו מותרים ובאיזה אופן מותרת אכילתם. לכאורה, כל דיני אכילת בעלי-החיים תמוהים מתחילתם ועד סופם. כזכור, בבריאת העולם אסר הקדוש-ברוך-הוא לחלוטין אכילת בעלי-חיים. לאחר המבול, התיר הקדוש-ברוך-הוא לבני נוח לאכול בעלי-חיים כאוות נפשם1, ובמעמד הר סיני התיר לבני ישראל לאכול […]
הדרך ללב טהור
חזרה מיותרת?! בפרשת 'שמיני' בספר 'ויקרא'1 מופיעים דיני מאכלות אסורות בפירוט רב. מפורטים שם סימני הטהרה לכל סוג של בעלי-חיים, וכן שמות בעלי-החיים והעופות האסורים באכילה. בפרשתנו יש חזרה על דינים אלו. אמנם החזרה קצרה יחסית, ואינה מתקרבת בהיקפה לפירוט שנאמר בפרשת 'שמיני'. נשאלת השאלה: מדוע שָׁבָה התורה ועוסקת שוב בדינים אלה? ומה התועלת בחזרה […]