המאמץ לעומת השכר
שכר רב או מועט? בפסוק הבא, מתואר בקצרה חובתם של עם ישראל לשמור ולעשות את דברי התורה - "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם". ובהמשך, מפורט השכר הרב לו יזכו בני ישראל על מילוי חובתם: "וְשָׁמַר ה' אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ. וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ, וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ […]
להיות ראויים לברכת ה'
שבועה על-תנאי?! פרשתנו נפתחת בפסוק: "והיה עֵקֶב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם, ושמר ה' אֱ-לֹהֶיךָ לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך". ולכאורה, יש כאן סתירה מובנית. משה מבטיח לישראל, שאם ישמרו את מצוותיו של הקדוש-ברוך-הוא, גם הקדוש-ברוך-הוא מצידו ישמור לבני ישראל את הברית ואת החסד, ויקיים את ההבטחות אשר נשבע לאברהם, […]
היחס הנכון לכופרים
מה פשר השינוי ב'לא תשא'? לאורך כל עשרת הדיברות, שֵׁם הֲוָיָה1 מופיע בצמוד למילה "אֱ-לֹהֶיךָ". צמד המילים "ה' אֱ-לֹהֶיךָ" מכוון לכך שהקדוש-ברוך-הוא ברא את העולם, מהווה ומְחַיֶה את הכל, והוא המנהיג הישיר והבלעדי של בני ישראל. 'יוצא דופן' הוא הפסוק: "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱ-לֹהֶיךָ לַשָּׁוְא, כִּי לֹא יְנַקֶּה ה' אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת […]
'ניסיון' מסוג אחר
למה ה' "בוחן כליות" צריך לבחון? בפרשתנו מְצַוֶּה משה רבנו את בני ישראל: "כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת, לְמַעַן תִּחְיוּן וּרְבִיתֶם וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם"1. ואם יאמרו ישראל: 'הרי התורה מתשת כוחו של אדם2 ואם נתייגע בתורה יומם ולילה, נהיה חלשים ולא בריאים, ומניין נתפרנס?', על כך ענה […]
עם נבחר ונבדל
למה בא ציווי בפסוקי השכר? בפתח פרשתנו, מבטיח הקדוש-ברוך-הוא לבני-ישראל שכר מרובה בעקבות שמירת המצוות - "וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ"1, "בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים"2, "וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל חֹלִי וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים וגו'"3. מיד לאחר הברכות הללו, מופיע הציווי: "וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, לֹא תָחוֹס עֵינְךָ עֲלֵיהֶם, וְלֹא תַעֲבֹד אֶת […]
להתנהל על-פי רצון ה'
שכר רק על ה'משפטים'?! הפרשה הקודמת, 'ואתחנן', מסתיימת במילים: "וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַמִּצְוָה וְאֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם"1. בהמשך לכך, פותחת פרשתנו: "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְשָׁמַר ה' אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד…". כלומר, בעקבות שמירת המצוות, החוקים והמשפטים, המוזכרת בסוף פרשת 'ואתחנן', יזכו בני ישראל […]
יראת-שמים כדבר טבעי
לאיזו יראה מכַוון הכתוב? שני סוגים של יראה, מונה הר"ן (רבינו ניסים בן ראובן מגירונדי) בדרשותיו1. היראה הראשונה היא יראת העונש - האדם ירא שלא לעבור על מִצְוַת הקדוש-ברוך-הוא, כי הוא יודע שאם יחטא, עונשו וצערו יהיו גדולים בהרבה מהנאתו בחטאו. היראה השנייה, היא יראת הרוממוּת - האדם מתבטל לפני הקדוש-ברוך-הוא מתוך הכרה בכך שה' […]
היכולת של מקור היכולות
למה 'יכולת' ולא 'יכול'? בפרשתנו מזכיר משה לעם ישראל את חטא העגל, ובתוך סיפור הדברים, הוא מתאר את תפילתו אל הקדוש-ברוך-הוא שיסלח לבני ישראל על החטא: "וָאֶתְפַּלֵּל אֶל ה' וָאֹמַר, ה' אֱ-לֹהִים, אַל תַּשְׁחֵת עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ… פֶּן יֹאמְרוּ הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָנוּ מִשָּׁם, מִבְּלִי יְכֹלֶת ה' לַהֲבִיאָם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם, וּמִשִּׂנְאָתוֹ אוֹתָם הוֹצִיאָם לַהֲמִתָם […]
נס גדול כפול שלוש
נס שלא לצורך?! שלוש פעמים עלה משה להר סיני. בפעם הראשונה - כדי לקבל את הלוחות הראשונים, בפעם השנייה - כדי להתפלל על ישראל שחטאו בחטא העגל, ובפעם השלישית - כדי לקבל את הלוחות השניים. ובכל אחת מהפעמים, עמד משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה, ללא אכילה ושתייה. זהו נס עצום, שבן-אנוש חי ארבעים יום […]
מההקדמה אל ההרחבה
האמנם "היום"? פרשתנו, פרשת ראה, פותחת בפסוק: " רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם, בְּרָכָה וּקְלָלָה". ורש"י מפרש: "ברכה וקללה - האמורות בהר גריזים ובהר עיבל". ונשאלת השאלה: הרי מעמד הברכה והקללה אותו מזכיר רש"י, קרה רק לאחר הכניסה לארץ בספר יהושע. וגם הציווי על מעמד זה נאמר מאוחר יותר, בפרשת כי תבוא1. אם כן, כיצד […]