האתר מוקדש לעילוי נשמת ר' אליהו בן יעקב ע"ה ופרידה בת חנה ע"ה רוזנברג
ב"ה
דרשה 8/10 לפרשה

בגדי הכהן הגדול – ועיקרי האמונה

"וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ, חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל, וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט"

שמות, פרק כ"ח, פסוק ד'

המנהיג ומורה הדרך

הכהן הגדול הוא המנהיג הרוחני של האומה, ובארבעת בגדיו הנוספים על הכהן ה'הדיוט' (בהם עסקנו בדרשה הקודמת), ישנם רמזים לדבר שנדרש למורה הדרך התורני של ישראל, בנוסף על מידותיהם ומעלותיהם של חשובי העם. הכהן הגדול צריך להיות בקי ביסודות ועיקרי אמונת ישראל, ועליהם להיות טבועים במוחו ובלבבו.

להלן, נעמוד על טיבם של ארבעת הבגדים המיוחדים של הכהן הגדול, ונפרט לאיזה יסוד אמוני רומז כל אחד מהם.

התכלית הראשונה של השפע

על "כִּתְפוֹת האפוד" היו משובצות "שתי אבני שוהם", ועליהן השמות של שנים-עשר שבטי ישראל. מכאן שהאפוד מלמד על מעלתם של ישראל, הנעלים מכל האומות.

כך דרשו חכמינו זיכרונם לברכה1: "אין תשוקתן של גשמים אלא על הארץ, שנאמר: פָּקַדְתָּ הארץ וַתְּשֹׁקֲקֶהָ2. ואין תשוקתו של הקדוש-ברוך-הוא אלא על ישראל, שנאמר: וְעָלַי תשוקתו"3. הוֵי אומר, תכליתו הראשונה של כל שפע שיורד לעולם, היא למען עַם ישראל.

כך גם במשל ה"אפוד". השפע יורד בתחילה אל הראש, שהוא משל לשכלים הנבדלים והגלגלים, דרכם מגיעות כל ההשפעות לעולמנו. כשהשפע נמשך לעולמנו החומרי, הוא מגיע תחילה לכתפיים, שם נמצאות "אבני השוהם", ועליהן שמותיהם של ישראל.

צלצולי הפעמונים מזכירים

ה"חושן" וה"ציץ" מסמלים את הקשר המיוחד של עַם ישראל עִם הקדוש-ברוך-הוא באמצעות הנבואה ורוח-הקודש. אכן, יש אצל הגויים כוחות כישוף, אך רק לעיתים נדירות הם מצליחים לחזות את העתיד על-ידי דמיון או התבוננות מושכלת בכוכבים, וכל השאר - שקר וכזב.

ה"ציץ" שהיה מונח על מצח הכהן הגדול, מסמל את הנבואה על ידי הכוח המדמה4, וה"אורים והתומים" מלמדים על היכולת של בני ישראל לשאול את הקדוש-ברוך-הוא שאלות, ולזכות לתשובתו בכל עת שיצטרכו. בניגוד לכישופי הגויים - להבדיל, נביאי ישראל וה"אורים והתומים" לעולם לא יכזבו.

הבגד האחרון הוא ה"מעיל". ב"שולי המעיל" היו תלויים שבעים ושניים רימונים, ובתוכם פעמוני זהב. הפעמונים היו מצלצלים באוזני הכהן הגדול, ומזכירים לו שהוא משרת בקודש, וכל כוונותיו צריכות להיות מכוּונות לכך5. "וְעָשִׂיתָ עַל שׁוּלָיו רִמֹּנֵי תְּכֵלֶת… וּפַעֲמֹנֵי זָהָב בְּתוֹכָם… וְהָיָה עַל אַהֲרֹן לְשָׁרֵת, וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי ה', וּבְצֵאתוֹ, וְלֹא יָמוּת"6.

ובאשר אלינו, ה"מעיל" מסמל את השגחתו של הקדוש-ברוך-הוא עלינו בכל עת, והפעמונים מזכירים את מאמר המשנה במסכת אבות7: "עַיִן רוֹאָה וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת, וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בְּסֵפֶֶר נִכְתָּבִים".


  1. מדרש רבה, בראשית, פרשה כ’, פיסקא ז’. ↩

  2. תהילים, פרק ס”ה, פסוק י’. ↩

  3. שיר השירים, פרק ז’, פסוק י”א. ↩

  4. = הדמיון. ↩

  5. לפי-זה נראה, שהמעיל מקביל לציצית שלובש כל אחד מישראל. הציצית נועדו להזכיר את המצוות והכהן הגדול המשרת בקודש צריך זהירות יתירה ולכן הוא לובש בגד תכלת נוסף על הציצית - המעיל. בנוסף לכך פעמוני הזהב מזכירים לו את שליחותו גם בשמיעה, בנוסף לציצית המזכירה על ידי ראייה. ↩

  6. שמות, פרק כ”ח, פסוקים ל”ג-ל”ה. ↩

  7. פרק ב’, משנה א’. ↩