האברבנאללהבין את הייחודיות של בגדי הכהונה
"וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה, וְעָשׂוּ אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ לְכַהֲנוֹ לִי"
שמות, פרק כ"ח, פסוק ג'
למה לגייס "חכמי לב"?
לאורך פרשת "תרומה", הקדוש-ברוך-הוא מְצַוֶּה את משה רבינו על עשיית כלי המשכן. הייתה זו מלאכה שדרשה מקצועיות, מיומנות רבה ודיוק לפרטי פרטים. במיוחד התקשה משה בעשיית המנורה, עד שהקדוש-ברוך-הוא הוצרך להראות לו במחזה מנורה של אש1.
ועם זאת, דווקא בפרשתנו, בציווי על עשיית בגדי הכהונה, הקדוש-ברוך-הוא מדגיש באוזני משה את הצורך בעזרה של בעלי מקצוע מומחים ומוכשרים - "וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה, וְעָשׂוּ אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ לְכַהֲנוֹ לִי".
ונשאלת השאלה: מדוע דווקא כאן, בעשיית בגדי הכהונה, ניתן הציווי לגייס למלאכה את "חכמי הלב", בשונה משאר המרכיבים של מלאכת המשכן, אותם נצטווה משה לעשות?
כך נמנע החשד
בדרשה הקודמת, הזכרנו את טענתם של קורח ועדתו כלפי משה ואהרן: "וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'2". הקדוש-ברוך-הוא כמובן ידע שהגדולה והמעמד שמקבלים אהרן ומשה, עלולים לעורר תרעומת מצד אנשים מסוימים, ואף לגרום לכך שיאשימו אותם כאילו תאוות כבוד וגדולה הביאה אותם, חס וחלילה, ליטול את התפקידים החשובים לעצמם, מבלי שנבחרו על-ידי ה'.
לכן, מלאכת עשיית בגדי הכהונה לא הוטלה על משה רבינו ישירות, כדי למנוע חשד שהוא מנסה, כביכול, לכבד ולהעשיר את אהרן אחיו מכספי נדבה של בני ישראל. זו הסיבה לכך שלמשה אין נגיעה במלאכה הזאת מתחילתה ועד סופה. גם את גביית הנדבות מישראל, עשו "חכמי הלב" - "וְהֵם יִקְחוּ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַתְּכֵלֶת…"3. כך התקיים מה שנאמר: "וִהְיִיתֶם נְקִיִּים מֵה' וּמִיִּשְׂרָאֵל"4.
הדרישה מ"חכמי הלב"
בגדי הכהונה הם 'הכשר מצוה' לכוהנים. בלעדיהם אסור היה לכוהנים להיכנס ולשמש בקודש. לעשיית בגדי הכהונה, נדרשו יכולות מעבר לכישרון, מקצועיות ואסתטיקה. רק "חכמי לב" שהקדוש-ברוך-הוא "מילא את לִבם ברוח חָכְמָה", היו ראויים ליצור את הבגדים הללו. "חכמי הלב" הללו נדרשו להבין ב'חוכמת לִבם' את ייחודם ואת קדושתם של בגדי הכהונה, ורק מתוך כך הם יכלו לעשותם בצורה הנכונה והראויה.