האברבנאלשבטים מן המניין
"הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע, יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי, וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ"
בראשית, פרק מ"ח, פסוק ט"ז
שלוש הקדמות
יעקב אבינו מברך את בני יוסף, מנשה ואפרים, לפני פטירתו. וכך הוא אומר: "האלוקים אשר התהלכו אבותי לפניו אברהם ויצחק, האלוקים הרועה אותי מעודי עד היום הזה. המלאך הגואל אֹתי מכל רע, יברך את הנערים"1.
הווי אומר, לפני הברכה עצמה, "יברך את הנערים", יעקב אבינו מקדים שלוש הקדמות אודות מי שאליו הוא פונה שיברך את הנערים. א. "האלוקים אשר התהלכו אבותי לפניו". ב. "האלוקים הרועה אותי מעודי עד היום הזה". ג. "המלאך הגואל אותי מכל רע". ונשאלת השאלה: מה הצורך בכל שלוש ההקדמות, ומה הקשר של כל אחת מהן לברכות שיעקב מבקש להעניק למנשה ואפרים?
שלוש ברכות
יעקב מברך את אפרים ומנשה בשלוש ברכות, שכל אדם שואף להתברך בהן: א. לצעוד בדרך הישרה אחרי הקדוש-ברוך-הוא. ב. ברכות בענייני העולם הזה, כך שלִבו יהיה פנוי לעסוק בעבודת ה'. ג. להינצל מפגעים רעים שעלולים לבוא עליו.
יעקב מברך את בני יוסף בשלוש הברכות הללו, ושלוש ההקדמות הן בהתאמה: א. "האלוקים אשר התהלכו אבותי לפניו" - יברך אתכם בהצלחה בהליכה בדרכי ה'. ב. "האלוקים הרועה אותי מעודי עד היום הזה" שדאג לי תמיד לכל מחסורי - יברך גם אתכם בשפע גשמי. ג. "המלאך הגואל אותי מכל רע" וששמר עליי מכל פגע - ישמור גם עליכם.
מעמד שווה
בהמשך, מוסיף יעקב ומברך את נכדיו: "וְיִקָּרֵא בהם שמי ושם אבותי". אין הכוונה שמעתה הם ייקראו בשמות "אפרים בן יעקב" או "מנשה בן יעקב" שהרי הם בניו של יוסף, אלא שמעתה אפרים ומנשה נחשבים שבטים מן המניין, ומבחינת מעמדם הם ראויים להיקרא בני יעקב, בדיוק כמו ראובן, שמעון, ושאר השבטים.
מאחר שכעת יש לאפרים ומנשה מעמד של שבטים לכל דבר ועניין, יעקב מוסיף ומברך אותם - "וידגו לרוב בקרב הארץ", כלומר, יפרו וירבו כדגים. וזאת, משום שכעת, כשזרעו של יוסף נֶחְלָק לשניים, הוא זקוק לברכה מיוחדת על כך, כדי שהשבטים מנשה ואפרים לא יהיו קטנים משאר השבטים.
-
בראשית, פרק מ"ח, פסוקים ט"ו-ט"ז. ↩