האתר מוקדש לעילוי נשמת ר' אליהו בן יעקב ע"ה ופרידה בת חנה ע"ה רוזנברג
ב"ה
דרשה 7/10 לפרשה

ברכת העליונות

"וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱ-לֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְו‍ֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, וּנְתָנְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ"

דברים, פרק כ"ח, פסוק א'

ברכה שחרגה ממקומה?!

בחלק זה של פרשתנו, התורה מפרטת את הברכות שיבואו על מי שישמע בקול ה' ויקיים את מצוותיו. ולפני הפירוט, מופיעים שני פסוקים של פתיחה: "וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱ-לֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, וּנְתָנְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ. וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ, כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱ-לֹהֶיךָ"1.

ונשאלת השאלה:

לכאורה, הברכות מתחילות רק אחרי הפסוקים הללו. אם כן, מדוע הברכה " וּנְתָנְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ" חרגה ממקומה הראוי לה והיא מופיעה כאן, לפני שאר הברכות ובנפרד מהן?

שמיעה, שמירה ועשייה

להבהרת הדברים, עלינו להבין את מהלך הפסוקים. ותחילה יש לדעת להפריד בין שלוש פעולות שונות - שמיעה, שמירה ועשייה. שמיעה בקול ה' מתייחסת לאמונה בה' בכל לב ונפש, אך ללא כל מעשה. שמירה מתייחסת להישמרות מעבירה על מצוות לא-תעשה, ואילו עשייה מתייחסת לקיום מצוות-עשה.

הפסוק הראשון, מתייחס למי שיהיה שלם בכל שלוש הפעולות הללו -"וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱ-לֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת וגו'". והברכה על קיום כלל הפעולות הללו, תהיה "וּנְתָנְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ".

הפסוקים הבאים, מתייחסים למי שמאמין בקדוש-ברוך-הוא ובמצוותיו בלב שלם, אלא שמחמת אונס (אילוץ) או מניעות חיצוניות, נבצר ממנו לקיים את המצוות בפועל - " וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת… כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱ-לֹהֶיךָ". אדם כזה אמנם אינו מקיים את דבר ה' בשלימות, אך גם הוא יזכה לשפע גשמי רב, המפורט בפסוקים הבאים.

עם קדוש ומובחר

לגבי הברכה למי שישמע, ישמור ויעשה - " וּנְתָנְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ", יש לשאול: במה נהיה עליונים על כל גויי הארץ? בכוח? בשלטון? בכבוד? על השאלה הזו, עונה הפסוק בהמשך - "יְקִימְךָ ה' לוֹ לְעַם קָדוֹשׁ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָךְ, כִּי תִשְׁמֹר אֶת מִצְוַת ה' אֱ-לֹהֶיךָ וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו"2. העליונוּת על פני גויי הארץ, היא בהיותנו עם קדוש לה', האומה הנבחרת הדבוקה בה', והמיוחדת להשפיע את דברו בעולם.

כמובן, גם לאלו שיזכו בעליונוּת הזו, מובטחות הברכות הגשמיות וברכות הכבוד המופיעות בהמשך הפסוקים.


  1. דברים, פרק כ”ח, פסוקים א’ - ב’. ↩

  2. פרק כ”ח, פסוק ט’. ↩