האברבנאלהכל בזכות הצעקה
"וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ, אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט, וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב"
דברים, פרק כ"ו, פסוק ה'
מה עניין 'ארמי' לביכורים?
בפרשתנו, התורה אומרת שהמביא ביכורים לבית-המקדש, צריך לקרוא את הנוסח הבא:
"וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ: אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט, וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב. וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ, וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה. וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱ-לֹהֵי אֲבֹתֵינוּ, וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ. וַיּוֹצִאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל, וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים. וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה, וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ"1.
מה פירוש המילים "ארמי אובד אבי"? מדוע הן כתובות בלשון קצרה, ומה הקשר בין המילים הללו למִצְוַת הבאת ביכורים?
ארמי - לבן או יעקב
הפסוקים שאותם יש לקרוא בהבאת הביכורים, נדרשים ב'הגדה של פסח', שם פירשו כי 'ארמי אובד אבי' הוא לָבָן הארמי ש'ביקש לעקור את הכל'. כלומר, לבן ביקש לאבד את יעקב, שהיה אביהם של כל ישראל. האבן-עזרא2 שואל על כך: אם כן, הכתוב היה צריך לומר 'ארמי מאבד אבי', ולמה נאמר 'אובד אבי'?!3
לכן הוא מפרש ש'ארמי' הוא יעקב שביקשו לאובדו, וכך יש לקרוא את הפסוק - ארמי אובד, (היה) אבי.
ואולם, הן לפי דרשת ההגדה, והן לפי ההסבר של האבן-עזרא, קשה: מה עניין ארם אצל יציאת מצרים? מה הקשר בין חלקי הפסוק, ולשם-מה הוא בא?
כבר לא גֵרים
ההסבר הוא, שהבאת הביכורים נועדה לעדות ולפרסום, שהארץ לא הייתה שלנו, וניתנה לנו כמתנת-חינם מאת ה' אלוקינו.
מיעקב אבינו, החלה האומה היהודית להתחלק לשבטים. יעקב היה גֵר בארץ ארם, עני ואובד וללא נכסים. לאחר מכן, הוא ירד עם בניו ומשפחתו למצרים, וגם שם היה גֵר… במצרים גדלנו ופרינו ורבינו, ועם זאת נשארנו גרים ועבדים. רק לאחר שצעקנו אל ה' אלוקינו - "וַיּוֹצִאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם… וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה, וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ".
זה עניינו של 'מקרא ביכורים' - להראות שמצד-עצמנו היינו גרים, וכל מה שיש לנו הוא רק בזכות שצעקנו אל ה' אלוקינו, ועל כך אנו מביאים את הביכורים, כדי להודות לה' על השפע בו זיכה אותנו.