אריכות הימים בדורות שמאדם עד אברהם
עשרת הדורות שחיו מאדם עד נח, היו האנשים שהניחו את היסודות לקיום והתנהלות העולם לכל השנים הבאות. מדובר באנשים פלאיים במידה כזו שהתורה קוראת להם "בני הא-לֹהים"1.
אחת התכונות המופלאות של בני הדורות ההם, הייתה העובדה שהם חיו מאות שנים, פי כמה וכמה מתוחלת החיים המוכרת בדורות הבאים. מדוע באמת חיו אנשי הדורות ההם שנים רבות כל כך? ומה ההסבר לתופעה המופלאה הזו בדרך הטבע?
נס או טבע
מסביר הרמב"ם2, שאכן גם באותם דורות, רוב בני האדם חיו שבעים או שמונים שנה בלבד, ואלה שעליהם מסופר בתורה שזכו לאריכות ימים של מאות שנים, היו יחידי סגולה שהאריכו ימים פי כמה מאדם רגיל באופן ניסי.
אך ההסבר הזה מעורר קושי: לא כל אלו שהאריכו ימים היו צדיקים יותר ממרבית בני דורם. להיפך, רובם היו רשעים ונספו במבול. ואם כן, מדוע זכו לאריכות ימים יותר מבני דורם?
הרמב"ן3 מסביר שאריכות הימים הזו הייתה טבעית, שכן אדם הראשון נברא בגוף מושלם והיה אמור לחיות לעַד, ורק בעקבות חטאו נגזרה עליו מיתה, אך גם הוא מת רק אחרי 930 שנים, וגם הדורות הבאים היו בעלי בריאות איתנה יוצאת דופן, בעקבות בריאותו המושלמת של אביהם.
במהלך השנים, בריאותם של הקדמונים ירדה וחייהם התקצרו. הדבר הגיע לשיא אחרי המבול שהחריב את העולם, והעולם החדש שקם, היה הרבה פחות בריא. לכן אחרי המבול אנשים חיו "רק" 300 או 400 שנים, עד שבימי אברהם, אדם ממוצע חי רק עד גיל 80, למַעט האבות הקדושים שהאריכו ימים יותר משאר בני האדם - כיוון שהיו צדיקים.
השגחה פרטית לפיתוח העולם בדרך הטבע
ניתן לשלב בין שני ההסברים. אכן, אחת הסיבות לאריכות הימים של אדם הראשון ואנשי דורו היא שגופם היה בריא באופן מיוחד, כדברי הרמב"ן. מה גם שבימיהם לא אכלו בשר ולא שתו יין (אכילה מופרזת של בשר ושתייה מוגזמת של יין מזיקות לבריאות), מזונם היה מורכב מן הצומח ולא מעובד (מזונות פשוטים וטבעיים הקרובים יותר אל הטבע ואינם מעובדים, בריאים יותר לגוף), והם הולידו ילדים רק אחת לכמה עשרות שנים.
בד בבד, יש גם סיבה ניסית לאריכות הימים בדורות ההם, שאינה קשורה לצדקותם של בני האדם. הדורות הראשונים, הם אלו שהחלו לפתח את העולם. בימים ההם חיו יבל שהיה "אבי יושב אֹהל ומקנה"4, יובל שהיה "אבי כל תופש כינור ועוגב"5, תובל קין שהיה "לוטש כל חורש נחושת וברזל"6, וכנראה עוד רבים שעל בסיס ההמצאות שלהם התפתח העולם.
כדי לאפשר להם לעסוק בהמצאות ובשכלולים הללו, העניק להם הקדוש-ברוך-הוא חיים ארוכים, במהלכם יוכלו ללמוד, לנסות ולהצליח, ולהוות את הבסיס לעולם המפותח שאנו מכירים כיום.

