העונש של קין
לאחר שקין רצח את אחיו הבל, העניש אותו הקדוש-ברוך-הוא בעונש גלות. ויש להבין: מדוע נבחרה הגלות כעונש לקין, והוא לא נענש כדינו של רוצח במזיד1, שעונשו הוא מוות - 'מידה כנגד מידה'?
יתירה מכך: למרות שנראה שעונשו של קין הינו קל יחסית לחומרת מעשהו, העונש אינו מקובל על קין עצמו. הוא קובל על כך ופונה אל ה' בתלונה: "גדול עֲוֹנִי מנשוא… והיה כל מוצאִי יהרגני"2.
התמיהה גדלה כאשר הקדוש-ברוך-הוא מקבל את דברי קין, ולמרות שמדובר ברוצח אחיו, ה' מבטיח לו: "כל הורג קין - שבעתים יוקם"3.
'מידה כנגד מידה'
עונשו של קין היה כנגד מה שרצה להרוויח ברצח אחיו. כלומר, עד עכשיו היה הבל רועה צאן, וקין היה עובד אדמה. הבל שלט על עולם החיות, וקין משל בעולם הצמחים. קין חשב, שבכך שיהרוג את הבל, יהיה הוא מושל הן בחי והן בצומח.
כנגד זה בא עונשו: "כי תעבוד את האדמה, לא תוסף תת כוחה לך, נע ונד תהיה בארץ"4. אומר ה' לקין: בדיוק ההיפך ממה שחשבת - יהיה; מעכשיו גם האדמה והצמחים שכבר שלטת בהם - לא ייענו לך, והאדמה לא תצמיח לך את פִריה. במקום לשלוט על הכל, קין מאבד גם את השליטה שכבר הייתה לו. כתוצאה מעונש זה, קין נאלץ לנדוד בעולם בחיפוש אחר מזון, שהרי לא יכול היה להמשיך להיות עובד אדמה.
מובן אם כך, שקין אכן נענש 'מידה כנגד מידה'. אלא שלא הייתה זו 'מידה כנגד מידה' במוות כפי שעשה להבל אחיו, אלא 'מידה כנגד מידה' במטרתו וכוונתו - בכך שאיבד את עבודתו ושליטתו, כנגד מה שרצה להרוויח גם את ממשלת אחיו בהריגתו.
לחיות ולכפר על החטא
הרמב"ן מפרש שבאמירת "גדול עווני מנשוא", לא התכוון קין להתלונן על העונש, אלא להודות בחטאו5. כוונתו היא ש"אכן אין כפרה לחטא שלי". אחר כך ממשיך קין ומסיים את התוודותו: "והיה כל מוצאי יהרגני", כלומר עונשי כל-כך קשה שהלוואי ש"כל מוצאי יהרגני", שכן בכך תהיה מחילה וכפרה לחטאי.
הקדוש-ברוך-הוא באמירתו "כל הורג קין - שבעתים יוקם", אינו מגן על קין. להיפך, הוא מסרב לקבל את תפילתו של קין - למות בעקבות חטאו. זאת בכדי שקין ימשיך לחיות, יתייסר ממעשיו, וכך ירַצה את עונשו.
מכאן אנו למדים כי המושג 'מידה כנגד מידה' לא מתפרש בהכרח שמעשה העונש יהיה זהה למעשה החטא, אלא התאמת העונש לפי כוונת החוטא. וכך היה בחטא קין ועונשו, קין הרג את הבל כדי להרחיב את מעגל השליטה שלו, ונענש באובדן שליטה.

