נתינת שמו של שת
לאדם ולחוה נולדו כמה בנים, וביניהם שת. תחילה מספרת התורה ששמו של שת ניתן לו על ידי חוה: "ותלד בן ותקרא את שמו שֵׁת, כי שָׁת לי א-לֹהים זרע אחר תחת הבל, כי הרגוֹ קין".
אולם, בהמשך מספרת התורה ששמו של שת ניתן לו דווקא על ידי אדם: "ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו, ויקרא את שמו שת". אם כן, מי העניק את השם "שת", אדם או חוה?
שם אחד, שתי כוונות
שמו של קין נגזר מהמילה קניין, ורומז על כך שקין היה להוט אחרי קנייני החומר וגשמיות העולם. הבל, לעומתו, רדף אחרי השררה והכבוד, ומכאן שמו הבל - שכן הכבוד הינו הבל הבלים1.
כשנולד הבן השלישי, "שת", הוענק לו שמו על ידי שני הוריו, כשלכל אחד מהם הייתה כוונה אחרת בנתינת שם זה. לכן, נתינת השם 'שת' מיוחסת גם לאדם וגם לחוה, כי כל אחד מהם קרא לו 'שת' מסיבה משלו.
חוה בחרה בשם זה כי "שָת" פירושו "נתן". היא ראתה את הולדתו כנתינה מהקדוש-ברוך-הוא במקום הבל אחיו המת. גם אדם קרא לבנו באותו שם, אך מסיבה אחרת לגמרי. אדם בחוכמתו ידע כי בעוד שזרעו של קין ייכחד במי המבול, זרעו של שת עתיד להתקיים. לכן אדם קרא לו שת, כי ממנו 'יושתת' כל העולם.
שלושה בנים, שלוש דרכים
כאמור, קין מסמל את הרדיפה אחרי הסיפוק הגשמי, כמו האכילה והפרנסה. קין היה זה שרצח את הבל אחיו. כך עלולים אנשים שהתאוות החומריות הן כל עולמם, להגיע לשחיתות מוסרית, עד כדי רצח, רק כדי למלא את תאוותם. סופו של קין, שזרעו נכחד במבול.
הבל מסמל את הרדיפה אחר השררה והכבוד. גם מהבל לא נותר שריד. כך אנשים ששואפים להיות מושלים, יועצים ושרים - תפקידים שנחשבים מאוד בעיני בני אדם - עלולים להגיע למצב בו יהיו מוכנים אף להקריב את חייהם ולאבד הכל - רק בשביל מעט כבוד מדומה.
שת למד מהטעויות של שני אחיו, ובחר לדעת את דעת ה' ולהבין ולהפנים לשם מה ברא אותו הקדוש-ברוך-הוא. לכן הושתת העולם החדש, הנקי והזך, לאחר המבול, דווקא מזרעו של שת.
הבה נזכור את המטרה והתכלית של חיינו. העיקר איננו צבירת רכוש גשמי וסיפוק מהנאות חומריות. גם הכבוד והשררה הם, אחרי הכל, הבל הבלים. חיים אמיתיים, הם דווקא חיים עם דגש על תוכן תורני רוחני, עידון וזיכוך המציאות הגשמית. לחיים שכאלה יש גם המשכיות לדורי דורות.
על פי קהלת, פרק ד', פסוק ד'. ↩