דרשה
לשבת

יצירת האישה

בהתבוננות קצרה בפסוקים שלנו העוסקים בבריאת האישה, עולות שתי שאלות. השאלה הראשונה היא: מה פירוש המילים "עזר כנגדו". לכאורה, אלו מילים שסותרות זו את זו. הרי המילה "עזר" – פירושה עזרה וסיוע. והמילה "כנגדו" – פירושה התנגדות. והשאלה העולה מאליה, האם האישה נבראה כדי לעזור לאדם או כדי להיות נגדו?

שאלה נוספת שעולה מן הכתובים נוגעת לסדר בריאתם של אדם וחוה. מדוע נבראה האישה מצלעו של האדם^[1] ולא נבראה כבריאה נפרדת במקביל וביחד עם האדם? זאת בשונה מן הסדר בבריאת שאר החיות, שם נבראו הזכרים והנקבות ביחד.

כנגדו = כמותו

תכלית האדם היא רוחנית – שיממש את הפוטנציאל הרוחני והשכלי הגלום בו. אולם, רצונו של ה' היה לברוא לנו גם גוף חומרי, ולכן אנו צריכים להתעסק במזון, בגדים ושאר צורכי הבית. התעסקות זו מושכת אותנו אחרי העולם הזה ומונעת מאיתנו להתעלות מעלה מעלה בהשגות רוחניות.

הקדוש-ברוך-הוא ברא את האישה כדי שתהיה עזר לאדם בענייני הגשמיות והחומר. וכדי שהעזרה תהיה שלימה, הוא ברא אותה דומה לו. וזה פירוש המילה כנגדו = כמותו^[2]. משל לרופא שצריך עזרה בעבודתו, למי הוא יפנה לבקש עזרה? האם לסנדלר? ודאי שלא, ברור הוא שיפנה לרופא אחר. כך גם עזר לאדם חייב להיות דומה לו. שרק כך תוכל העזרה להיות בצורה הטובה ביותר.

פעולותיה של האישה הן כנגד פעולותיו של האיש. אך בניגוד לאיש, שלעיתים רואה טורח בהתעסקות בענייני הבית, סידר הקדוש-ברוך-הוא שהאישה תמצא סיפוק ושמחה דווקא בפעולות האלה.

הקשר המיוחד בין איש לאשתו

זאת גם הסיבה שהאישה נבראה מצלעו של האדם. בשל הקשר המיוחד הקיים ביניהם, והעובדה שהם משלימים זו את זה, וזה את זו.

קשר זה, שונה הוא משאר בעלי החיים, שם הקשר בין הזכרים לנקבות מתקיים אך ורק לצורכי פריה ורביה. אולם אצל האדם, חיים האיש ואשתו ביחד את כל חייהם. בריאתה של האישה מצלעו של האדם מעידה אם כן על הקשר המיוחד שקיים בין האדם לבין אשתו.

כותבת הגמרא[3]: "דריש ר' עקיבא, איש ואשה, זכו שכינה ביניהן, לא זכו אש אוכלתן". ומפרש רש"י על אתר: "שכינה ביניהן, שהרי חלק את שמו ושיכנו ביניהן, יוד באיש והי באשה. לא זכו, אש אוכלתן. שהקדוש-ברוך-הוא מסלק שמו מביניהן ונמצאו אש ואש".

כאשר הולכים האיש והאישה, וקובעים את ביתם בדרך התורה והמצוות, וזו היא הנהגתם בדרך חייהם, זוכים הם לשלימות והאחדות האמיתית ביניהם, וקיימים בעולם כבריאה אחת שלימה.

—-

[1] בראשית, פרק ב', פסוקים כ"א-כ"ג.

[2] הרחבה נוספת בדברים: במדרש בראשית רבה (פרשה י"ז, פיסקה ג') מובא פירוש שונה מפירושינו זה של האברבנאל. המילה "כנגדו", משמעותה שהאישה אכן הפוכה מן האדם ומתנגדת לו מצד טבעה. שהרי רוב העיסוק והעניין של האישה הוא בענייני החומר. ואילו האדם, הפוך ממנה ומשתלם על ידי התעסקות ברוח ובשכל. יוצא שמצד הטבע האישה צריכה להיות כנגד האדם, ורק אם יזכה, יבטל הקדוש-ברוך-הוא את הטבע והאישה תשמש לו לעזר. וזהו פירוש דברי חז"ל: זכה עזר ואם לאו כנגדו.

[3] תלמוד בבלי, סוטה דף י"ז, עמוד א'.