דרשה
לשבת

"אין מזל לישראל"

לאחר מלחמת המלכים המתוארת בפרשה, מתגלה הקדוש-ברוך-הוא לאברהם ומבטיח לו כי שכרו גדול מאוד. בתגובה, אברהם תוהה, כי מאחר שלא העמיד צאצאים, מהי התועלת שתצמח לו מהשכר, אם יורשו יהיה אליעזר משרתו. כמענה, הקדוש-ברוך-הוא מוציא את אברהם מאוהלו החוצה, מראה לו את הכוכבים, ומבטיח לו שזרעו יהיה רב ככוכבי השמים ולא ייספר מרוב.

רש"י מצטט בהקשר זה את דברי התלמוד¹ כי אברהם אבינו ראה שלפי עולם הכוכבים והמזלות, הוא עתיד לעזוב את העולם ערירי. וזו הכוונה בכתוב "ויוצא" - הקדוש-ברוך-הוא אמר לאברהם: "צא מאיצטגנינות שלך". אל תביט על מה שהכוכבים והמזלות מורים. והדבר מובא כהוכחה לכך ש"אין מזל לישראל" - המזל לא שולט במה שנוגע לעם ישראל.

שפע ומזל

לכאורה, קביעה זו ש"אין מזל לישראל" עומדת בסתירה לדברי האמורא רבא, במקום אחר בתלמוד², כי לגבי אריכות ימי האדם, מספר צאצאיו וסיפוק מזונותיו - השליטה והתוקף נתונים באופן מלא למזל.

אם כן, נשאלת השאלה - האם יש למזל שליטה והשפעה על עם ישראל או ש"אין מזל לישראל"?

קנקן ועיקר

גם בני ישראל מושפעים מהמזל, אך ההבדל בין ישראל לעמים נעוץ בשורש המזל. בעוד ששורש המזל של אומות העולם הוא הכוכבים והמזלות שהקדוש-ברוך-הוא האציל להם סמכויות לשליטה וממשלה בתחומים מסוימים, שורש המזל לישראל הוא בבחינה עליונה ביותר - בחינת "אַיִן", ולמעשה הם אינם נתונים לשליטת המזלות.

וזו הכוונה באמירה "אין מזל לישראל": "אַיִן" - הדרגה שלמעלה מהשתלשלות העולמות, היא הדרגה הקשורה לישראל. לכן, על יהודי לדעת שאינו כפוף לחסדי המזלות והכוכבים, לטבע אין שליטה עליו, והוא נתון רק להשגחתו הצמודה של הקדוש-ברוך-הוא. עשייתנו הגשמית והרוחנית בעולם, מתמקדת ביצירת כלים שאליהם יושפע טוב ואור של שפע אלוקי. עלינו לזכור שהכלי הוא לא העיקר, "אל תסתכל בקנקן"³, אלא רק גורם מסייע. כאשר נתחזק באמונה, נראה השגחה פרטית והצלחה בכל מעשינו הגשמיים והרוחניים, וכך נכין את העולם לקראת הגאולה, ונקרב את בואו של משיח צדקנו.

1. תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"ו, עמוד א'. ↩

2. מסכת מועד קטן, דף כ"ח, עמוד א'. ↩

3. מסכת אבות, פרק ד', משנה כ'. ↩