ברכה כפולה
בתחילת הפרשה, קורא הקדוש-ברוך-הוא לאברהם אבינו לעזוב את ארץ הולדתו, בית הוריו ומקום מגוריו, ולצאת למסע אל יעד בלתי מוגדר. הקדוש-ברוך-הוא גם מרעיף עליו ברכות לצאצאים, עשירות גדולה, וברכה בכל מעשה ידיו. בהמשך הפרשה, נִגלה הקדוש-ברוך-הוא לאברהם בחיזיון מיוחד, ואומר לו: "אל תירא אברם, אנוכי מגן לך".
ונשאלת השאלה: הרי בתחילת הדברים הקדוש-ברוך-הוא כבר הבטיח לאברהם ברכה והצלחה בכל אשר יפנה, ואם כן, לשם מה נחוצה כעת הבטחה מיוחדת להגנה?
חסד ללא גבולות
התכונה המיוחדת שמאפיינת את אברהם אבינו, היא החסד והאהבה. מדרשי חז"ל עוסקים בהרחבה במידת חסדו הנפלאה של אברהם אבינו, והוא מוגדר כאיש החסד, הנדיב הן בממונו, הן בגופו, והן בנשמתו1.
החסד מסמל את הנתינה, את השפע האלוקי שנובע מהקדוש-ברוך-הוא אל העולם. וכזו הייתה עבודתו הרוחנית של אברהם - הוא האיר את העולם באור האלוקי, והשפיע טוב וחסד לכל אדם שפגש. אברהם פתח אוהל הכנסת אורחים במדבר, ואירח עוברי דרכים מבלי לבדוק האם הם אנשים טובים וראויים להשפעה, ודאג למחסורם באכילה, שתייה ולינה, והעניק להם שפע גשמי ורוחני. למעשה, אברהם אבינו ייצג את מידת החסד האלוקית בעולם.
לאמיתו של דבר, מהנהגה כזו של השפעת חסד ללא גבולות, יכולות להיות תוצאות שליליות. וזאת, כי בסופו של דבר עבודת הנבראים בעולם היא, בין השאר, לבער את הרע ולהעבירו מן העולם, ואילו השפעת טוב ללא בקרה ושליטה, עלולה לאפשר לכוחות הרע לקבל תוספת כוח וחיות מהטוב, ולנצל זאת למטרות לא חיוביות.
הברכה שבהגבלה
מוסבר בתורת החסידות2 כי הקדוש-ברוך-הוא משפיע חיות לעולמות על-ידי שם 'אלוקים', השם של מידת הגבורה, ממנה נובעים הצמצום וההגבלה. אילו השפע היה בא ממקור הנתינה האינסופי, הנבראים היו מתבטלים מול השפע העצום, מחוסר יכולת להכיל את השפע האלוקי כשאינו מדוד ומצומצם. נאמר בתלמוד3, שלעתיד לבוא, הקדוש-ברוך-הוא יעניש את הראויים לעונש על-ידי שיוציא את השמש מהנרתיק והמגן בו היא נמצאת כיום. המגן של השמש מונע נזקים, כשם שהמגן במלחמה מונע פגיעה מנשק האויב.
זו המשמעות הפנימית של הפסוק "כי שמש ומגן ה' אלוקים"4. הקדוש-ברוך-הוא מאיר לעולם באמצעות 'מגן' המכסה על שם הוי"ה, כדי שתהיה בקרה נכונה על מתן החיות והשפע לנבראים, כך שהנבראים יוכלו להכילם.
לפיכך הוסיף הקדוש-ברוך-הוא לאברהם אבינו ברכה מיוחדת - "אנוכי מגן לך". ברכה שהיא הבטחה ל'מגן' על מידת החסד לה זכה אברהם, כדי לאפשר נתינה והשפעה במידה מוגבלת, שתנוצל למטרות חיוביות בלבד.