יצחק ורועי גרר
התורה מספרת את קורותיו של יצחק אבינו בארץ, ומקדישה פסוקים רבים1 למאבקים שיצחק ניהל עם הפלִשתים ועם רועי גרר על מקורות מים ופרנסה.
חז"ל אומרים: "מעשה אבות סימן לבנים"2, אך בסיפור זה נדמה כי הסימן והמסר עבורנו ממעשיו של יצחק אינו מובן מאליו. עלינו לצלול לעומק הדברים, ולהבין מה מלמדת אותנו התורה בסיפוריה על עסקיו של יצחק, ועל המריבות שניהלו רועי יצחק עם רועי גרר.
הוכחות לקיום ההבטחה
לא לחינם בחרה התורה להאריך כל-כך בתיאור מאבקיו של יצחק עם יושבי הארץ. הפסוקים הללו מכילים תיאור מפורט כיצד התקיימה ההבטחה שהבטיח הקדוש-ברוך-הוא ליצחק: "כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל"3.
התורה מספרת כיצד יצחק התקדם בצבירת נכסים ובהשגת השליטה בארץ המובטחת, וכיצד לא חשש ממאבקים עם יושבי הארץ שקראו עליו תיגר. כל זאת, כדי להביא לקיום הבטחתו של הקדוש-ברוך-הוא ולהיות אדונֵי הארץ.
כשנשים לב לפרטים בסיפורים אודות מעשיו של יצחק, נראה כיצד מדובר בשרשרת של פעולות שכולן מהוות ביטוי לבעלות של יצחק על הארץ, כפי שיפורט להלן.
יצחק אדון הארץ
נכסיו ומקנהו של יצחק גדלים כל-כך עד ששטחי המרעה שצאנו רועה בהם, לא משאירים מקום לרועי גרר לרעות את צאנם. בתגובה, מגרש אבימלך את יצחק מגרר4. אבל יצחק מתנהג כאדון ומושל על הארץ. הוא לא עוזב את גרר לגמרי, אלא רק מתרחק מעט מן העיר וקובע את מושבו בנחל גרר.
גם שאר הפלשתים מקנאים בעושרו של יצחק, ומנסים לגרש אותו מהאזור על-ידי-כך שהם סותמים את הבארות שאברהם אביו חפר. יצחק שב וחופר את הבארות של אביו שהפלשתים סתמו, וקורא להם בשמות שאברהם נתן להם5. שוב, הוא מראה לפלשתים מי כאן בעל הבית ואדונֵי הארץ, ומזכיר להם שהוא יושב בארץ כיורשו של אברהם אביו.
יצחק אף מוסיף וחופר באר נוספת סמוך לנחל גרר. רועי גרר נטפלים ליצחק, בטענה שמי הבאר נובעים מנחל גרר היוצא מעירם ושייכים להם. אך יצחק לא נכנע והבאר נשארת ברשותו. הסיפור חוזר על עצמו גם בבאר השנייה שיצחק חופר, ושוב יצחק מנצח את רועי גרר. בבאר השלישית, רועי גרר כבר מתייאשים ומבינים שיצחק יושב כאן כדי להישאר. יצחק קורא לבאר השלישית "רחובות", כי "עתה הרחיב ה' לנו, וּפָרִינוּ בארץ"6. כלומר, עכשיו כולם רואים בגלוי כיצד הבטחתו של הקדוש-ברוך-הוא ליצחק על הארץ - מתקיימת.
והמסר ברור: יהודי מאמין בהבטחות של הקדוש-ברוך-הוא בכל לִבו, וכאשר הוא הולך בכוח ההבטחה של הקדוש-ברוך-הוא, הוא אינו נרתע ממלעיגים ומתנגדים בדרך. כך הוא זוכה לראות את ברכת ה' בגלוי וברַחֲבוּת, והמתנגדים והמפריעים מתבטלים מאליהם.