דרשה
לשבת

מעשה אבות סימן לבנים

הסיפור שהתורה מספרת על לקיחתה של רבקה מיצחק בידי אבימלך מלך גרר¹, דומה להפליא לסיפור שהיה לאברהם באותו מקום².

סיפור זה מעלה כמה תהיות. ראשית, מדוע חוזר יצחק על מעשי אברהם אביו, וטוען כי רבקה היא אחותו, ולא אומר לאנשי גרר מלכתחילה שרבקה היא אשתו?

שנית, עלינו להבין, מדוע בכלל התורה מספרת לנו את הסיפור הזה. מהו הלימוד ממעשי יצחק וגדולתו של הקדוש-ברוך-הוא בַנס או בַמופת שניתן ללמוד מסיפור זה?

חצי אמת

כשאנשי גרר פונים ליצחק ושואלים אותו אודות רבקה אשתו, יצחק חושש שמא אחד מהם יחשוק בה ויהרוג אותו כדי לקחת את רבקה לעצמו. לכן עונה יצחק לאנשי גרר כמו אברהם אביו בשעתו - "אחותי היא". תשובה שהיא חצי אמת, שכן רבקה הייתה בת דודו של יצחק.

בשלב זה, יצחק לא מגלה לאנשי גרר שרבקה היא אשתו, אך בלִיבו הוא מתכנן שאם אחד מהם ייקח אותה לאישה בכוח, הוא יפנה לאבימלך, יאמר לו שהיא אשתו, ואבימלך כבר יטפל בבעיה. ואכן, אנשי גרר שזיכרון המעשה של אבימלך עם אברהם ושרה היה חרוט בלבבם, נשמרו מלבקש את ידה של רבקה.

כשאבימלך מגלה שרבקה היא אשתו של יצחק, הוא מתרעם על יצחק, אך הוא מיד מתעשת, מרומם ומכבד את יצחק ומזהיר: "הנוגע באיש הזה ובאשתו - מות יומת"³.

קיום שלוש הבטחות

התורה מספרת לנו את המעשה הזה, כדי להראות כיצד הבטחתו של הקדוש-ברוך-הוא ליצחק התקיימה במלואה. ה' אמר ליצחק לא לרדת למצרים, ובשכר זה הבטיח: "כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל, והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך"⁴.

הברכה הראשונה: "ואהיה עמך" - שמירה. ברכה זו התקיימה כאשר אבימלך מודיע "הנוגע באיש הזה ובאשתו - מות יומת". הברכה השנייה: "ואברכך" - ברכה לשפע גשמי. על הקיום של ברכה זו נאמר: "ויזרע יצחק בארץ ההיא, וימצא בשנה ההיא מאה שערים, ויברכהו ה'"⁵.

הברכה השלישית: "לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל" - זו הברכה על ירושת הארץ. וגם דבר זה התחיל להתקיים כבר אז, כאשר יצחק חופר בארות והוא הולך וגדל, עד כדי כך שאבימלך ביקש ממנו לעזוב את האזור⁶, לאחר שהיה נראה כאילו יצחק הוא אדונֵי הארץ ואבימלך כבר אינו מלך.

כאן התורה מלמדת אותנו שה' יתברך תמיד מקיים את השְבועות וההבטחות שלו ליראיו - "ברוך שומר הבטחתו לישראל"⁷.

1. בראשית, פרק כ"ו, פסוקים ו'-י"א. ↩

2. בראשית, פרק כ'. ↩

3. בראשית, פרק כ"ו, פסוק י"א. ↩

4. בראשית, פרק כ"ו, פסוק ג'. ↩

5. בראשית, פרק כ"ו, פסוק י"ב. ↩

6. בראשית, פרק כ"ו, פסוק ט"ז. ↩

7. נוסח ההגדה של פסח. ↩