דרשה
לשבת

למה מלאך ולא השגחה פרטית?

ייחודם של ישראל הוא בכך שההשגחה עליהם באה ישירות מהקדוש-ברוך-הוא, ולא באמצעות מלאכים ושליחים, כשאר האומות. לפיזה, נשאלת השאלה, מה פשר האמור בפרשתנו שהקדוש-ברוך-הוא מתגלה למשה ומודיע לו שמרגע זה והלאה מי שישגיח עליהם יהיה מלאך? והרי עַם ישראל נהנה מהשגחה של הקדוש-ברוך-הוא בעצמו!

רש"י מפרש שהתורה הקדימה כאן את המאוחר, והמלאך הנזכר כאן הוא המלאך שעליו מדובר בפרשת כי תשא, לאחר חטא העגל - "וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ… כִּי לֹא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף אַתָּה"¹.

אלא שפירוש רש"י לא מתיישב כל-כך עם פשט הפסוקים. שכן, בדברי התורה בפרשתנו לא מוזכר כלל חטא העגל, ואין אזכור לעובדה שהמלאך נשלח כעונש לבני ישראל. ובנוסף לכך, בעוד שבפרשת כי תשא נאמר שמשה מתפלל לשנות את רוע הגזירה הזו, כאן אין שום אזכור לכך.

אם כן, מדוע הסיר הקדוש-ברוך-הוא את השגחתו מעל בני ישראל והִפְקִידָהּ בידי מלאך - ללא סיבה נראית לעין?

הארץ המושגחת

להבהרת הדברים, יש להקדים:

על קדושתה ומעלתה של ארץ ישראל, נאמר "אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ, תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ בָּהּ"². כמו בני ישראל המושגחים על ידי הקדוש-ברוך-הוא באופן ישיר, כך גם ארץ-ישראל היא מקום מושגח בהשגחה פרטית על ידי הקדוש-ברוך-הוא בעצמו, בעוד ששאר הארצות מושגחות באמצעות מלאכים ושליחים.

ואכן, ארץ ישראל מיוחדת מכל הארצות בקשר שלה עם הקדוש-ברוך-הוא. בה נקברו אדם וחוָה, אליה נצטווה אברהם אבינו ללכת, בה הייתה עקידת יצחק, רק בה אפשר לקיים מצוות התלויות בארץ, ועוד.

רק עד הכניסה לארץ

כיוון שכך, נשאלת שאלה הפוכה: מה הייתה טיבה של ההשגחה של הקדוש-ברוך-הוא על בני ישראל עד כה, במהלך שהותם במדבר, לפני שהגיעו לארץ ישראל? והתשובה לכך היא, שחסד עשה הקדוש-ברוך-הוא עִם בני ישראל, והשגיח עליהם בהשגחה פרטית גם במהלך יציאת מצרים ומתן תורה - שהיו אירועים כל-כך גדולים ועל-טבעיים שיכולים להיעשות רק על ידי הקדוש-ברוך-הוא בעצמו, ולא על ידי שליח - למרות שהללו התרחשו מחוץ לארץ ישראל.

אך לאחר מתן תורה, חזר הקדוש-ברוך-הוא להנהגתו הרגילה, והודיע למשה רבינו כי מעתה ועד הכניסה לארץ, הם יושגחו על ידי מלאך, כפי שראוי בחוץ לארץ, וכמובן, עִם הכניסה לארץ, יָשוב הקדוש-ברוך-הוא להשגיח על עַם ישראל בהשגחה ישירה.

למעשה, הדבר מפורש בפסוק: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ, וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי"³. כלומר, תפקידו של המלאך הוא להביאם לארץ ישראל, וכשיגיעו אליה, תפקידו יסתיים. וכך כתוב גם בפסוקים שבהמשך: "כִּי אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמַע בְּקֹלוֹ… וְאָיַבְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ וְצַרְתִּי אֶת צֹרְרֶיךָ, כִּי יֵלֵךְ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ וֶהֱבִיאֲךָ אֶל הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַכְּנַעֲנִי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי, וְהִכְחַדְתִּיו"⁴ - המלאך הוא זה שיוליך את ישראל במדבר ואליו יש להישמע בדרך, אבל מי שיָצֵר לאויבי ישראל ויכחיד את שבעת העמים לאחר שיגיעו לארץ ישראל, יהיה הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו.

1. שמות, פרק ל”ג, פסוקים ב’-ג’. ↩

2. דברים, פרק י”א, פסוק י”ב. ↩

3. שמות, פרק כ”ג, פסוק כ’. ↩

4. שם, פסוקים כ”ב-כ”ג. ↩