ב"ה • פרשת חיי שרה • כ״ב בחשון תשפ״ז
האתר מוקדש לעילוי נשמת ר' אליהו בן יעקב ע"ה ופרידה בת חנה ע"ה רוזנברג
האתר מוקדש לעילוי נשמת הרה"ח ר' אהרן בן ביילא ע"ה ובתיה בת לאה ע"ה אופן
כל הזכויות שמורות © 2026
האתר מוקדש לעילוי נשמת ר' אליהו בן יעקב ע"ה ופרידה בת חנה ע"ה רוזנברג
האתר מוקדש לעילוי נשמת הרה"ח ר' אהרן בן ביילא ע"ה ובתיה בת לאה ע"ה אופן
דרשה 7/10 לפרשה
להתרחק מאכזריות ומעבודה זרה
"רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱ-לֹהֶיךָ, לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ"
שמות, פרק כ"ג, פסוק י"ט

איסור על-שכלי

הציווי שחותם את פרק המשפטים בפרשתנו, הוא "לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ"1. קולמוסים רבים נשברו בניסיון לתת טעם והסבר לאיסור זה, ורבים רואים בו דוגמה לאיסור על-שכלי. ובכל זאת, יש לתת טעם בדבר, וגם להציע הסבר מדוע נכתב איסור "בשר בחלב" בסמוך לציוויים על 'שלושת הרְגָלִים'.

מציאות לא אידיאלית

הסיבה העיקרית לאיסור בישול גדי בחלב אמו, היא כדי לא להטביע בנפש האדם חותם של אכזריות. איננו חיים במציאות אידיאלית2, וכחלק מכך התירה לנו התורה לאכול בשר בעלי-חיים. ועם זאת, הטילה התורה מגבלות מסוימות בתחום זה, כדי למנוע מנפשנו השחתה מוסרית עד כדי אכזריות.

זו הסיבה שאסור לשחוט שור או שה ואת בנו ביום אחד3. זהו גם הטעם לאיסור לקחת ביצים מקן ציפור, כאשר האם משגיחה על האפרוחים4. במקרים כאלו, העדר האידיאליוּת שבאכילת בעלי-חיים מוקצן - והתורה אסרה אותם.

גם האיסור לבשל "גדי בחלב אמו", קשור לטעם שלא לרכוש תכונות של אכזריות, והוא הורחב בפסיקת ההלכה לאיסור בישול של "בשר בחלב" בכלל, כדי שלא יקומו פורקי-עול ויאמרו "מה ההבדל בין זה לזה?", ויבואו לעבור על איסור התורה.

האסיף שלהם והסוכות שלנו

הרמב"ם ב'מורה נבוכים'5 מעיר כי ייתכן שלאכילת "בשר בחלב" יש גם קשר לעבודה זרה. ויש לחזק את דבריו, לאור מנהג קדום של הרועים במלכויות ספרד להתכנס בזמן איסוף התבואה כדי לחוקק חוקים ותקנות בענייני הרועים והצאן. במפגשים הללו, נהגו לבשל גדיים בחלב מתוך מחשבה שכך יתקרבו לאלֹהֵי העבודה זרה שלהם, ואלה ישלחו ברכה במעשה ידיהם.

זו הסיבה שהתורה הִסמיכה את הציווי הזה לציווי על שלושת הרגלים או ליתר דיוק לרגל האחרון - חג הסוכות: כדי להרחיק ממעשיהם של עובדי עבודה זרה שבתקופה הזו של חג האסיף, נהגו להתקבץ ולאכול "בשר בחלב" כחלק מעבודה זרה.

אנו, לעומת זאת, עולים לרגל בתקופה זו, נאספים בבית-המקדש ומסתופפים בצילה של הסוכה, הנקראת בזוהר הקדוש "צילא דמהימנותא" [= צל האמונה]6. אנו יוצאים לדירת עראי, כדי לבטא את אמונתנו בא-ל אחד, ולא באלֹהֵי נֵכר.


  1. שמות, פרק כ”ג, פסוק י”ט. ↩

  2. כפי שהיה לפני המבול. ↩

  3. ראה בפירוש האברבנאל לויקרא, פרק כ”ב, פסוק כ”ח. מורה נבוכים, חלק ג', פרק מ"ח. ספר החינוך, מצווה רצ”ד. וראה גם בהערה הבאה. ↩

  4. ראה מורה נבוכים, חלק ג', פרק מ"ח. פירוש הרמב"ן לדברים, פרק כ"ב, פסוק ז'. ספר החינוך, מצוה תקמ"ה. תפארת ישראל למהר"ל, פרק ו'. וראה גם בפרשת "כי תצא", בדרשה "הציפור כמשל לנשמה". ↩

  5. חלק שלישי, פרק ל”ח. ↩

  6. ראה זוהר חלק ג', דף ק"ג, עמוד א'. ↩

הדרשות
הבאות
1/10
בין תורת ישראל לחוקות הגויים
"וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם"
שמות, פרק כ"א, פסוק א'
2/10
יסוד המצוות - האמונה בחידוש העולם
"כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִיעִית יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם"
שמות, פרק כ"א, פסוק ב'
3/10
חוקי התורה - משפטים אלוקיים
"וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת"
שמות, פרק כ"א, פסוק ט"ו
4/10
הגניבה ועונשה
"כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ, חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר, וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה"
שמות, פרק כ"א, פסוק ל"ז
5/10
גם "אמת וצדק" וגם רחמים
"וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי"
שמות, פרק כ"ב, פסוק כ"ו
6/10
דין וצדק
"כִּי תִפְגַּע שׁוֹר אֹיִבְךָ אוֹ חֲמֹרוֹ תֹּעֶה, הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ"
שמות, פרק כ"ג, פסוק ד'
8/10
תפקידו של המלאך המלוה
"הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ, וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי"
שמות, פרק כ"ג, פסוק כ'
9/10
רחמי ה' על עמו
"הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ אַל תַּמֵּר בּוֹ, כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ"
שמות, פרק כ"ג, פסוק כ"א
10/10
השגתם של שבעים הזקנים
"וַיִּרְאוּ אֵת אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר"
שמות, פרק כ"ד, פסוק י'
1/10
בין תורת ישראל לחוקות הגויים
"וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם"
שמות, פרק כ"א, פסוק א'
2/10
יסוד המצוות - האמונה בחידוש העולם
"כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִיעִית יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם"
שמות, פרק כ"א, פסוק ב'
3/10
חוקי התורה - משפטים אלוקיים
"וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת"
שמות, פרק כ"א, פסוק ט"ו
4/10
הגניבה ועונשה
"כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ, חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר, וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה"
שמות, פרק כ"א, פסוק ל"ז
5/10
גם "אמת וצדק" וגם רחמים
"וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי"
שמות, פרק כ"ב, פסוק כ"ו
6/10
דין וצדק
"כִּי תִפְגַּע שׁוֹר אֹיִבְךָ אוֹ חֲמֹרוֹ תֹּעֶה, הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ"
שמות, פרק כ"ג, פסוק ד'
8/10
תפקידו של המלאך המלוה
"הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ, וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי"
שמות, פרק כ"ג, פסוק כ'
9/10
רחמי ה' על עמו
"הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ אַל תַּמֵּר בּוֹ, כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ"
שמות, פרק כ"ג, פסוק כ"א
10/10
השגתם של שבעים הזקנים
"וַיִּרְאוּ אֵת אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר"
שמות, פרק כ"ד, פסוק י'

חיפוש מהיר בין דרשות/רבנים/פסוקים ונושאים

מדיניות וזכויות יוצרים

א) אם ברצונכם לפרסם או לשכפל תוכן זה בצורה כלשהי באתר אינטרנט, בכתב עת או בספר, אנא צרו קשר בדוא"ל לכתובת: [email protected].
ב) אתם רשאים להעביר באופן חופשי את התוכן לחברים ולמכרים באמצעות דואר אלקטרוני, רשת חברתית או הדפסה, בכפוף למגבלות הבאות:
1) אינכם משנים אף חלק ממנו בכל דרך שהיא, לא מוסיפים עליו תוספת כלשהי ולא מוחקים שום חלק ממנו.
2) אתם נותנים קרדיט למערכת דרשה לשבת, ומצרפים קישור אל www.drashaleshabat.com (בעותק מודפס כתובת האתר צריכה להיות מפורטת במלואה), ומוסיפים את ההערה הבאה:
התוכן בדף זה מיוצר על-ידי מערכת דרשה לשבת והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי אם נהנתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קישור ל- www.drashaleshabat.com
 וקרדיט למערכת דרשה לשבת.
ג) אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל לכתובת: [email protected].