הגניבה ועונשה

למה מחמירים בטָבַח ומָכַר?

בפרשתנו מדובר על שורה ארוכה של דיני ממונות, ובין השאר בדיני גניבה. בדרך כלל, גנב שגנב רכוש, חייב לשלם כפל, כלומר להחזיר לבעלים פי שניים משווי הגניבה¹. יוצאים מן הכלל הם "גונב שור וטְבָחוֹ (שחט את השור כדי לאוכלו) או מְכָרוֹ" שחייב לשלם "חמישה בקר", ו"גונב שֶׂה וטְבָחוֹ או מְכָרוֹ" שחייב לשלם "ארבע צאן", הרבה יותר מגנב רגיל.

ונשאלת השאלה:

מדוע דינו של "גונב שור ושה" שטבח או מכר אותם, שונה מדינם של שאר הגנבים? מדוע הגנב מתחייב לשלם "תשלומי ארבעה וחמישה" דווקא אם טבח או מכר, אבל אם השור או השה נותרו חיים בידו, הוא מתחייב בתשלומי כפל בלבד?

אפקט ההרתעה

חכמי התלמוד אכן דנים בשאלה, מדוע יש הבדל בעניין זה בין שור לשה: "אמר רבי מאיר: בוא וראה כמה גדול כוחה של מלאכה, שור שביטלוֹ [את בעל הבית שהשור נגנב ממנו] ממלאכתו - חמישה. שֶׂה שלא ביטלו ממלאכתו - ארבעה. אמר רבן יוחנן בן זכאי: בוא וראה כמה גדול כבוד הבריות, שור שהלך ברגליו - חמישה. שה שהרכיבוֹ [הגנב] על כתפו - ארבעה"². ואולם בדברים אלה אין תשובה לשאלה הבסיסית יותר, מה הסיבה להבדל הגדול בין שור ושה שנטבחו או נמכרו, לכל גניבה אחרת?

הסבר אחד הוא של הרמב"ם בספרו 'מורה נבוכים'³, האומר שההבדל נעוץ במידת הקושי לבצע את הגניבה. חפצים ששייכים לאדם ומונחים בביתו, קשה יותר לגנוב מאשר שור שדרכו להיות בשדות של בעליו, או של שה שדרכו לצאת למרעה.

ככל שביצוע הגניבה קל יותר, כך החמירה התורה יותר בעונשו של הגנב, וזאת על מנת להרתיע את הגנבים מלקחת רכוש שאינו שלהם. לכן, על מיטלטלין שקשה לגנוב אותם, הגנב משלם תשלומי כפל. על גניבה של שה, שיחסית קל יותר לגנוב אותו מפני שהוא רועה בשדה, הגנב ישלם פי ארבעה (כפול מגניבת מיטלטלין). ואילו על שור שגניבתו קלה עוד יותר - כי בניגוד לשה שהגנב צריך להרימו ולסחוב אותו על כתפיו, השור הולך לבדו בשדה והגנב צריך רק להנהיגו - הוא צריך לשלם פי חמישה.

ואולם, בדברי הרמב"ם אין הסבר מדוע יש הבדל בין גנב שור או שה שטבח או מכר, לגנב שהשור או השה עדיין נמצאים בידו.

מידה כנגד מידה

הסבר אחר מביא רבי יצחק עראמה, בספרו 'עקידת יצחק':

ההיגיון שמאחורי חובת הגנב לשלם כפל, הוא לעשות לגנב "כאשר זמם לעשות" לאחֵר. לכן הגנב צריך גם להשיב את החפץ שגנב, וגם לשלם עוד אחד משלו, כך יקרה לו בדיוק כפי שהוא זמם שיִקרה לחברו. במקרה של גנב שטבח ומכר, יש למעשה כמה פעולות של גניבה. לקיחת בהמה שאינה שלו, קשירתה לצורך השחיטה, הרבצתה (הורדתה לקרקע על בטנה) לפני השחיטה ושחיטתה, הן ארבע פעולות של גנבה. לגבי מכירה, הפעולות הן: לקיחת בהמה שאינה שלו, עיסוק במכירתה, נתינתה לקונה וקבלת התשלום. וכנגד כל אחד מהמעשים הללו מתחייב הגנב לשלם לבעלים תשלום נוסף⁴.

אלא-אם-כן הודה ביוזמתו, שאז הוא מחזיר את הגניבה, ופטור מתשלום נוסף. ↩
תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ע”ט, עמוד ב’. ↩
חלק שלישי, פרק מ”א. ↩
האברבנאל מציע הסבר שלישי וראה בארוכה. ↩

הדרשות
הבאות

1/10

בין תורת ישראל לחוקות הגויים

"וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם"

שמות, פרק כ"א, פסוק א'

2/10

יסוד המצוות - האמונה בחידוש העולם

"כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִיעִית יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם"

שמות, פרק כ"א, פסוק ב'

3/10

חוקי התורה - משפטים אלוקיים

"וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת"

שמות, פרק כ"א, פסוק ט"ו

5/10

גם "אמת וצדק" וגם רחמים

"וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי"

שמות, פרק כ"ב, פסוק כ"ו

6/10

דין וצדק

"כִּי תִפְגַּע שׁוֹר אֹיִבְךָ אוֹ חֲמֹרוֹ תֹּעֶה, הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ"

שמות, פרק כ"ג, פסוק ד'

7/10

להתרחק מאכזריות ומעבודה זרה

"רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱ-לֹהֶיךָ, לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ"

שמות, פרק כ"ג, פסוק י"ט

8/10

תפקידו של המלאך המלוה

"הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ, וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי"

שמות, פרק כ"ג, פסוק כ'

9/10

רחמי ה' על עמו

"הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ אַל תַּמֵּר בּוֹ, כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ"

שמות, פרק כ"ג, פסוק כ"א

10/10

השגתם של שבעים הזקנים

"וַיִּרְאוּ אֵת אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר"

שמות, פרק כ"ד, פסוק י'

1/10

בין תורת ישראל לחוקות הגויים

"וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם"

שמות, פרק כ"א, פסוק א'

2/10

יסוד המצוות - האמונה בחידוש העולם

"כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִיעִית יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם"

שמות, פרק כ"א, פסוק ב'

3/10

חוקי התורה - משפטים אלוקיים

"וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת"

שמות, פרק כ"א, פסוק ט"ו

5/10

גם "אמת וצדק" וגם רחמים

"וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי"

שמות, פרק כ"ב, פסוק כ"ו

6/10

דין וצדק

"כִּי תִפְגַּע שׁוֹר אֹיִבְךָ אוֹ חֲמֹרוֹ תֹּעֶה, הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ"

שמות, פרק כ"ג, פסוק ד'

7/10

להתרחק מאכזריות ומעבודה זרה

"רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱ-לֹהֶיךָ, לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ"

שמות, פרק כ"ג, פסוק י"ט

8/10

תפקידו של המלאך המלוה

שמות, פרק כ"ג, פסוק כ'

9/10

רחמי ה' על עמו

שמות, פרק כ"ג, פסוק כ"א

10/10

השגתם של שבעים הזקנים

שמות, פרק כ"ד, פסוק י'

חיפוש מהיר בין דרשות/רבנים/פסוקים ונושאים

מדיניות וזכויות יוצרים

א) אם ברצונכם לפרסם או לשכפל תוכן זה בצורה כלשהי באתר אינטרנט, בכתב עת או בספר, אנא צרו קשר בדוא"ל לכתובת: [email protected].
ב) אתם רשאים להעביר באופן חופשי את התוכן לחברים ולמכרים באמצעות דואר אלקטרוני, רשת חברתית או הדפסה, בכפוף למגבלות הבאות:
1) אינכם משנים אף חלק ממנו בכל דרך שהיא, לא מוסיפים עליו תוספת כלשהי ולא מוחקים שום חלק ממנו.
2) אתם נותנים קרדיט למערכת דרשה לשבת, ומצרפים קישור אל www.drashaleshabat.com (בעותק מודפס כתובת האתר צריכה להיות מפורטת במלואה), ומוסיפים את ההערה הבאה:
התוכן בדף זה מיוצר על-ידי מערכת דרשה לשבת והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי אם נהנתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קישור ל- www.drashaleshabat.com
וקרדיט למערכת דרשה לשבת.
ג) אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל לכתובת: [email protected].

דרשה לשבת

למה מחמירים בטָבַח ומָכַר?

אפקט ההרתעה

מידה כנגד מידה

הדרשות הבאות

דרשה
לשבת

הדרשות
הבאות