נפש בריאה בגוף בריא

קידוש ה'

בשיא חגיגת חנוכת המשכן, כבוד ה' נִגלה לעיני כל העם, כאשר אש ירדה מהשמיים ואכלה את הקורבנות. אך השמחה הפכה לתוגה, כאשר נדב ואביהוא, בניו של אהרן הכהן הגדול, הקטירו קטורת של "אש זרה" שלא כַּמְּצוּוֶה, והאש ירדה בשנית ושרפה אותם.

משה רבינו אמר לאהרן אחיו שזה רצון ה', להתקדש דווקא באמצעות הצדיקים הגדולים: "בקרובַי אקדש", "בקרובַי - בבחירַי"¹. כלומר, ה' בוחר באנשים הקרובים אליו, כיון שהם בעלי דרגות רוחניות גבוהות ביותר. אהרן מצידו שותק, ולא מגיב במילים.

מעשה בבייגל

מכל מעשה המסופר בתורה, אפשר וצריך לשאוב הוראות לחיי המעשה של כל אחד ואחת מאיתנו. וכדי לעמוד על המשמעות הפנימית של סיפור מותם של נדב ואביהוא, נציג סיפור חסידי².

כאשר האדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד, שהה בצל רבו המגיד ממעזריטש, נקבע לו לימוד משותף עם בנו של הרב המגיד, רבי אברהם, שהיה מכונה 'המלאך', על שם התרחקותו מענייני העולם הזה לטובת התעלות רוחנית.

יום אחד, לאחר שלמדו יחד עניין עמוק מאוד בתורת החסידות, מצא רבי אברהם 'המלאך' את אדמו"ר הזקן אוכל 'בייגל' עם חמאה. רבי אברהם התפלא, ושאל את האדמו"ר הזקן איך ייתכן שאחרי לימוד כה נעלה, הוא מתיישב לאכול דבר טעים ועָרֵב לחיך. השיב לו אדמו"ר הזקן, שבמהלך לימודם בתורת החסידות, הרגיש שמרוב דבֵיקות והתעלות רוחנית, הוא על סף 'כלות הנפש', ולכן אכל את הבייגל עם חמאה, כדי שנשמתו לא תיפרד מגופו. והוסיף, שהכוונה האלוקית העליונה בבריאת העולם, היא שהנשמה האלוקית תחיה ותפעל דווקא בגוף גשמי.

(הרבי מליובאוויטש מבאר³, שאדמו"ר הזקן אכל דווקא בייגל עם חמאה שהיא מאכל גשמי שיש בו שמנונית, דבר הקשור עם תענוג גשמי, משום שרק על-ידי-זה היה אדמו"ר הזקן יכול למנוע מנשמתו להיפרד מהגוף הגשמי מפני גודל התענוג באלוקות שחש בלימוד תורת החסידות).

איזון גם בדבֵיקות

באותם מוטיבים, אנו נתקלים בסיפור מותם של נדב ואביהוא. המילה 'חטא' כלל לא מוזכרת בהקשר זה. אדרבה, התורה אומרת פעמיים ביטויים שמשמעותם היא דווקא קִרבת ה'.

בפרשתנו נאמר "בקרובי אקדש". ובהמשך, בפרשת "אחרי מות", נאמר: "אחרי מות שני בנֵי אהרן, בְּקָרְבָתָם לפני ה', וַימותו"⁴, ושם גם הביטוי "אש זרה" לא מוזכר, אלא ההתמקדות היא רק בסיפור ההתקרבות שלהם לה' - התקרבות אמיתית, הנוגעת עד המקום העמוק ביותר בנשמה. וכשם שקרוב מדי לחום השמש, הכל נמס, גם אצל נדב ואביהוא - ההתקרבות לא נעצרה, ונגמרה ב'כלות הנפש'. פשוטו כמשמעו.

ההוראה מכך היא: צריכים לשמור על האיזון הנכון, אפילו בהתעלות ודבֵיקות. גם התקרבות לקדושה ללא גבולות היא מסוכנת, ועלינו לזכור כי הרצון העליון הוא בנשמה בריאה בגוף גשמי חי ובריא, וכדברי הרמב"ם: "היות הגוף בריא ושלם, מדרכי ה' הוא"⁵.

פירוש רש"י על הפסוק. ↩
'ליקוטי שיחות', חלק כ"ז, עמוד 273. ↩
'ליקוטי שיחות' שם, עמוד 274 (וראה שם ביאורים נוספים לסיפור). ↩
ויקרא, פרק ט"ז, פסוק א'. ↩
משנה תורה, ספר המדע, הלכות דעות, פרק ד', הלכה א'. (וראה 'ליקוטי שיחות', חלק ג', עמ' 806, הערה 9, שלכאורה צריך להיות: "מדרכי עבודת ה' הוא"). ↩

הדרשות
הבאות

1/10

הכלת ההפכים

" וַיַּקְרִבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה, אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם"

ויקרא, פרק י', פסוק א'

2/10

עם או בלי אש מהשמים

"וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם, וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'"

ויקרא, פרק י', פסוק ב'

3/10

אש לא מבוקרת

"וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם, וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'"

ויקרא, פרק י', פסוק ב'

5/10

המשחק העתידי

"אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם"

ויקרא, פרק י"א, פסוק ט'

6/10

ארוחה משותפת

"אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם, כֹּל אֲשֶׁר לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמַּיִם בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים, אֹתָם תֹּאכֵלוּ"

ויקרא, פרק י"א, פסוק ט'

7/10

להיוולד מחדש

"אַךְ מַעְיָן וּבוֹר מִקְוֵה מַיִם יִהְיֶה טָהוֹר, וְנֹגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא"

ויקרא, פרק י"א, פסוק ל"ו

8/10

סימנים מעידים

"וְטָמֵא עַד הָעָרֶב"

ויקרא, פרק י"א, פסוק מ'

9/10

לשמור על הלב והמוח

"וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם, וְנִטְמֵתֶם בָּם"

ויקרא, פרק י"א, פסוק מ"ג

10/10

השפעה עמוקה

"כִּי אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם, וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אָנִי"

ויקרא, פרק י"א, פסוק מ"ד

1/10

הכלת ההפכים

" וַיַּקְרִבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה, אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם"

ויקרא, פרק י', פסוק א'

2/10

עם או בלי אש מהשמים

"וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם, וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'"

ויקרא, פרק י', פסוק ב'

3/10

אש לא מבוקרת

"וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם, וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'"

ויקרא, פרק י', פסוק ב'

5/10

המשחק העתידי

"אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם"

ויקרא, פרק י"א, פסוק ט'

6/10

ארוחה משותפת

ויקרא, פרק י"א, פסוק ט'

7/10

להיוולד מחדש

"אַךְ מַעְיָן וּבוֹר מִקְוֵה מַיִם יִהְיֶה טָהוֹר, וְנֹגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא"

ויקרא, פרק י"א, פסוק ל"ו

8/10

סימנים מעידים

"וְטָמֵא עַד הָעָרֶב"

ויקרא, פרק י"א, פסוק מ'

9/10

לשמור על הלב והמוח

"וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם, וְנִטְמֵתֶם בָּם"

ויקרא, פרק י"א, פסוק מ"ג

10/10

השפעה עמוקה

"כִּי אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם, וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אָנִי"

ויקרא, פרק י"א, פסוק מ"ד

חיפוש מהיר בין דרשות/רבנים/פסוקים ונושאים

מדיניות וזכויות יוצרים

א) אם ברצונכם לפרסם או לשכפל תוכן זה בצורה כלשהי באתר אינטרנט, בכתב עת או בספר, אנא צרו קשר בדוא"ל לכתובת: [email protected].
ב) אתם רשאים להעביר באופן חופשי את התוכן לחברים ולמכרים באמצעות דואר אלקטרוני, רשת חברתית או הדפסה, בכפוף למגבלות הבאות:
1) אינכם משנים אף חלק ממנו בכל דרך שהיא, לא מוסיפים עליו תוספת כלשהי ולא מוחקים שום חלק ממנו.
2) אתם נותנים קרדיט למערכת דרשה לשבת, ומצרפים קישור אל www.drashaleshabat.com (בעותק מודפס כתובת האתר צריכה להיות מפורטת במלואה), ומוסיפים את ההערה הבאה:
התוכן בדף זה מיוצר על-ידי מערכת דרשה לשבת והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי אם נהנתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קישור ל- www.drashaleshabat.com
וקרדיט למערכת דרשה לשבת.
ג) אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל לכתובת: [email protected].

דרשה לשבת

קידוש ה'

מעשה בבייגל

איזון גם בדבֵיקות

הדרשות הבאות

דרשה
לשבת

הדרשות
הבאות