לשמור על הלב והמוח

סיבה ותוצאה

פרשת "שמיני" עוסקת, בין השאר, בדיני בעלי-החיים הטמאים האסורים באכילה, והטהורים המותרים באכילה. סימני הטהרה של הבהמות והחיות הם - 'מעלה גרה' ו'מפריסי פרסה', וסימני הטהרה של הדגים - סנפיר וקשקשת. ואילו לגבי העופות, הכתוב מפרט את העופות האסורים, והנושא נחתם באיסור לאכול שרצים שונים ולהיטמא להם.

כידוע, כל מילה בתורה מדויקת, וחכמי ישראל למדו ממילים מעטות בתורה הלכות רבות, כדברי המשנה "הררים התלויים בשערה"¹. אם כן, מה פשר לשון הכתוב המעלה שתי תמיהות, המופיעות גם במפרשי המקרא²: ראשית, מהי הסיבה לכפל הלשון "תטמאו בהם, ונטמתם בם"? ושנית, מדוע נעדרת האות א' מהמילה "ונטמתם", הכתובה בכתיב חסר?

טומאה וטמטום

יש אומרים, שאכן מדובר בשני עניינים שונים. האדם שמשקץ את נפשו, כלשון הפסוק, באכילת שרצים ומאכלות אסורות, גורם לעצמו לא רק טומאה, אלא גם אטימות וטמטום במובן הרוחני³. כלומר, חוסם את לבו ומוחו להשראת השכינה. האות א' רומזת ל'יחידו של עולם', וזו גם הסיבה לכך שהאות א' נעדרת מהמילה הכתובה ב'כתיב חסר'⁴.

נושא זה של השפעת מעשיו והנהגתו של היהודי על נפשו ונשמתו, מקבל התייחסות נרחבת בתורתו של אדמו"ר הזקן, בעל התניא, מייסד חסידות חב"ד.

כך אוכלים נכון

החידוש של תורת החסידות בעניין, לא מתמצה רק בכך שאכילת בעלי-חיים שיש להם תכונות שליליות, כמו חיות טרף, משפיעה על עומק נפשו של האדם האוכל אותם, אלא מגלה לנו - שגם אם אדם אכל מאכלים כשרים למהדרין, ואפילו בירך עליהם ברכות שלפני ואחרי האכילה, אלא שאכל אותם לשם מילוי תאווה, הם עדיין יכולים לגרום לו לטמטום המוח ולטמטום הלב, כי האכילה הייתה רק לשם עינוג עצמי ולא "לשם שמים"⁵.

'טמטום הלב'⁶ גורם קושי בהרגשת המציאות האלוקית בלב האדם, כך שגם אם הוא יתבונן ויפנים את גדולת וקדושת הבורא - לִבּוֹ יישאר אטום, והוא לא יחוש שום רגש בלב בעקבות התובנות אליהן הגיע.

לעומת זאת, 'טמטום המוח' גרוע מ'טמטום הלב', כי מדובר במצב שבו האדם אפילו לא מצליח להתבונן ולהגיע לידי התפעלות שכלית, שכן הוא כל-כך שקוע בתאוות גשמיות וחומריות, עד שאינו מסוגל להעמיק בנושאי אלוקות ורוחניות⁷.

מצד שני, אם נקפיד על כשרות המזון, והאכילה תהיה מתוך כוונה לצבור את האנרגיות הדרושות ללימוד התורה וקיום המצוות - ודאי יהיו לִבֵּנוּ ומוחנו זכים ופתוחים להשיג ולחוש ענייני קדושה ורוחניות.

מסכת חגיגה, פרק א', משנה ח'. ↩
ראה רבינו בחיי לויקרא, פרק י"א, פסוק מ"ג, 'כלי יקר' (לפסוק מ"ד שם), ועוד. ↩
ראה תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ל"ט, עמוד א'. ↩
'כלי יקר' לויקרא, פרק י"א, פסוק מ"ד. ↩
ראה גם ספר התניא, ליקוטי אמרים, פרק ז'. ↩
ספר התניא, ליקוטי אמרים, פרק כ"ט. וראה גם מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים, עמדים תפ"ב-תפ"ג. ↩
'ליקוטי תורה - תורת שמואל', ספר תרכ"ו (לאדמו"ר המהר"ש), עמוד ס"ט. וראה גם במאמרי אדמו"ר הזקן שבהערה הקודמת. ↩

הדרשות
הבאות

1/10

הכלת ההפכים

" וַיַּקְרִבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה, אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם"

ויקרא, פרק י', פסוק א'

2/10

עם או בלי אש מהשמים

"וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם, וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'"

ויקרא, פרק י', פסוק ב'

3/10

אש לא מבוקרת

"וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם, וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'"

ויקרא, פרק י', פסוק ב'

4/10

נפש בריאה בגוף בריא

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן, הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ"

ויקרא, פרק י', פסוק ג'

5/10

המשחק העתידי

"אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם"

ויקרא, פרק י"א, פסוק ט'

6/10

ארוחה משותפת

"אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם, כֹּל אֲשֶׁר לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמַּיִם בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים, אֹתָם תֹּאכֵלוּ"

ויקרא, פרק י"א, פסוק ט'

7/10

להיוולד מחדש

"אַךְ מַעְיָן וּבוֹר מִקְוֵה מַיִם יִהְיֶה טָהוֹר, וְנֹגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא"

ויקרא, פרק י"א, פסוק ל"ו

8/10

סימנים מעידים

"וְטָמֵא עַד הָעָרֶב"

ויקרא, פרק י"א, פסוק מ'

10/10

השפעה עמוקה

"כִּי אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם, וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אָנִי"

ויקרא, פרק י"א, פסוק מ"ד

1/10

הכלת ההפכים

" וַיַּקְרִבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה, אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם"

ויקרא, פרק י', פסוק א'

2/10

עם או בלי אש מהשמים

"וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם, וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'"

ויקרא, פרק י', פסוק ב'

3/10

אש לא מבוקרת

"וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם, וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'"

ויקרא, פרק י', פסוק ב'

4/10

נפש בריאה בגוף בריא

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן, הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ"

ויקרא, פרק י', פסוק ג'

5/10

המשחק העתידי

"אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם"

ויקרא, פרק י"א, פסוק ט'

6/10

ארוחה משותפת

ויקרא, פרק י"א, פסוק ט'

7/10

להיוולד מחדש

"אַךְ מַעְיָן וּבוֹר מִקְוֵה מַיִם יִהְיֶה טָהוֹר, וְנֹגֵעַ בְּנִבְלָתָם יִטְמָא"

ויקרא, פרק י"א, פסוק ל"ו

8/10

סימנים מעידים

"וְטָמֵא עַד הָעָרֶב"

ויקרא, פרק י"א, פסוק מ'

10/10

השפעה עמוקה

"כִּי אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם, וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אָנִי"

ויקרא, פרק י"א, פסוק מ"ד

חיפוש מהיר בין דרשות/רבנים/פסוקים ונושאים

מדיניות וזכויות יוצרים

א) אם ברצונכם לפרסם או לשכפל תוכן זה בצורה כלשהי באתר אינטרנט, בכתב עת או בספר, אנא צרו קשר בדוא"ל לכתובת: [email protected].
ב) אתם רשאים להעביר באופן חופשי את התוכן לחברים ולמכרים באמצעות דואר אלקטרוני, רשת חברתית או הדפסה, בכפוף למגבלות הבאות:
1) אינכם משנים אף חלק ממנו בכל דרך שהיא, לא מוסיפים עליו תוספת כלשהי ולא מוחקים שום חלק ממנו.
2) אתם נותנים קרדיט למערכת דרשה לשבת, ומצרפים קישור אל www.drashaleshabat.com (בעותק מודפס כתובת האתר צריכה להיות מפורטת במלואה), ומוסיפים את ההערה הבאה:
התוכן בדף זה מיוצר על-ידי מערכת דרשה לשבת והוא מוגן בזכויות יוצרים על ידי אם נהנתם ממאמר זה, אנו ממליצים לכם להפיץ אותו עוד יותר, בתנאי שאתם לא משנים אף חלק ממנו, ואתם מצרפים את ההערה הזו, קישור ל- www.drashaleshabat.com
וקרדיט למערכת דרשה לשבת.
ג) אם ברצונכם לפרסם מחדש מאמר זה בכתב עת, ספר או אתר, שלחו דוא"ל לכתובת: [email protected].

דרשה לשבת

סיבה ותוצאה

טומאה וטמטום

כך אוכלים נכון

הדרשות הבאות

דרשה
לשבת

הדרשות
הבאות