יסוד המצוות – האמונה בחידוש העולם

למה לפתוח בדין העבד?

פרשת משפטים פותחת בדיני עבד עברי, ואומרת שתקופת העבדות תימשך לא יותר משש שנים, ובשנה השביעית יש לשחרר את העבד לחופשי.

ונשאלת שאלה כפולה: ראשית, מהי הסיבה לכך שמבין כל המצוות הרבות המפורטות בפרשת משפטים, בחרה התורה לפתוח דווקא בדין זה? ושנית, מדוע באמת זמן השעבוד של עבד עברי הוא דווקא שש שנים?

השבת, השמיטה והעבדות

הסבר הדברים:

סדר עבודתו של העבד שהוא כאמור שש שנות עבדות ויציאה לחופשי בשנה השביעית, מזכיר שתי מצוות אחרות. הראשונה היא, כמובן, השבת, עליה נאמר - "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱ-לֹהֶיךָ, לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה"¹. והשנייה היא מצוות השמיטה - "וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ, וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ"².

גם בין אומות העולם נהוג יום מנוחה שבועי. אין ספק שזהו נוהל הגיוני מבחינה חברתית. ואולם, הסיבה לשבת היהודית על-פי התורה היא אחרת לגמרי - "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם, וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ"³.

התורה אומרת, שמִצְוַת השביתה ממלאכה בשבת היא זיכרון למעשה בראשית, ולא מִסיבה חברתית כזאת או אחרת. השבוע נֶחְלָק לשישה ימי חול ויום אחד קדוש, כדי שנזכור שהעולם שאנו חיים בו הוא עולם שנברא על ידי הקדוש-ברוך-הוא, וכדי לשלול את הגישה הכפרנית שהעולם התפתח בצורה מקרית ומתנהל ללא יד מכַוונת. זו גם הסיבה לכך שבסדר השנים יש שש שנות עבודה ושנת שמיטה, כי יסוד המִצְוָה הוא האמונה בחידוש העולם.

יסוד המצוות

כשם שהתורה מתחילה בתיאור בריאת העולם, כדי ללמדנו על חידוש העולם ובריאתו 'יש מאין' בידי הקדוש-ברוך-הוא, כך גם הפתיחה של פרשת משפטים היא דין עבד עברי, שגם בו יש זכר לבריאת העולם.

פרשת משפטים היא פירוט של עשרת הדיברות שניתנו בהר סיני, והכוללים את כל מצוות התורה⁴. והפתיחה בדין עבד עברי שמזכיר את חידוש העולם מדגישה שכל המצוות הן דברי אלוקים ולא הנהגות בשר ודם, ועל כן גם היסוד והמקור של שאר המצוות שבפרשתנו הוא בבורא העולם.

1. שמות, פרק כ’, פסוקים ט’-י’. ↩

2. שם, פרק כ”ג, פסוקים י’-י”א. ↩

3. פרק כ', פסוק י"א. ↩

4. ראה בהרחבה בדרשה הקודמת. ↩