צפרדעים קטנים או תנינים אימתניים

איך הפכה הצפרדע למכת מוות?

בהתראה שקדמה למכת צפרדע, נאמר: "הִנֵּה אָנֹכִי נֹגֵף אֶת כָּל גְּבוּלְךָ בַּצְפַרְדְּעִים". במקומות אחרים בתורה, המושג 'לנגוף' מתייחס למכה שיש בה מיתה, כמו למשל במכת בכורות: "וְעָבַר ה' לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם"¹, והכוונה להריגת הבכורים של מצרים, או בפסוק "וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה"², שם מדובר על מות העובר. גם בספר תהילים, מתוארת מכת צפרדע כמכה קשה, בדומה למכת ערוב: "יְשַׁלַּח בָּהֶם עָרֹב וַיֹּאכְלֵם, וּצְפַרְדֵּעַ וַתַּשְׁחִיתֵם"³.

הצפרדע שאנו מכירים היום, היא בעל-חיים קטן ולא מזיק. מובן שכמות גדולה מאד של צפרדעים יכולה להפריע ולהציק, אבל עדיין לא מובן איך מכת צפרדע הביאה על המצרים מוות?

צפרדעים ממרחקים

לכן נראה, שהצפרדעים שכיסו את ארץ מצרים במכת צפרדע, לא היו בעל-החיים הקטן שאנו מזהים כיום בתור צפרדע, אלא תנינים⁴ גדולים ואימתניים.

ייתכן שהתנינים הגיעו למצרים דרך נהר הקונגו שמוצאו במזרח אפריקה, והוא חוצה אותה לכיוון מערב עד שנשפך לאוקיינוס האטלנטי⁵, שם היה מוצאם של התנינים⁶. בתחילה האלוקים התרה בפרעה: "הִנֵּה אָנֹכִי נֹגֵף אֶת כָּל גְּבוּלְךָ בַּצְפַרְדְּעִים", כלומר, מעלה את התנינים דרך נהר הקונגו אל נהר הנילוס⁷, ומשם הם יגיעו ליאור. לכן מיד לאחר מכן, כתוב: "וְשָׁרַץ הַיְאֹר צְפַרְדְּעִים"⁸.

וכך גם היה הציווי לאהרן: "נְטֵה אֶת יָדְךָ בְּמַטֶּךָ עַל הַנְּהָרֹת עַל הַיְאֹרִים וְעַל הָאֲגַמִּים, וְהַעַל אֶת הַצְפַרְדְּעִים עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם"⁹ - כלומר, להעלות את התנינים מן האגמים ששרצו בהם עד עכשיו, על ארץ מצרים.

מי היאור הם מים מתוקים, ולכן התנינים פרו ורבו ביאור בקצב מהיר בהרבה מקצב הגידול שלהם במי האוקיינוס המלוחים. הדגים שהיו ביאור כבר מתו במכת דם, והתנינים עלו אל בתי המצרים כדי לחפש טרף.

המסר שנחקק בתרבות המצרית

ממצאים ארכיאולוגיים מלמדים, שבמצרים העתיקה אכן הייתה הערצה גדולה ושנאה רבה לתנינים. המצרים היו עובדים לתנינים, ואף חונטים את גופותיהם, ובתרבות המצרית מדובר על אל מצרי, עם גוף אדם וראש של תנין.

יש חוקרים הסבורים שהפחד והסגידה המצרית לתנינים, נבע מהצפות של הנילוס שהעלו תנינים לאדמת מצרים. אך על-פי הפירוש האמור, ייתכן שהפחד המצרי מפני תנינים, קשור לתנינים ששלח הקדוש-ברוך-הוא על המצרים במכת צפרדע, כדי להעניש את אלו שהעבידו את בניו בפרך.

1. שמות, פרק י”ב, פסוק כ”ג. ↩

2. שמות, פרק כ”א, פסוק כ”ב. ↩

3. תהילים, פרק ע”ח, פסוק מ”ה. ↩

4. ייתכן שהכוונה לתנין המוכר בימינו כ”תנין היאור”. ↩

5. אין הכוונה להציע הסבר גיאוגרפי מדויק, אלא רק לנסות להסביר את דבריו של האברבנאל. ↩

6. בימינו התנינים הללו נפוצים בכל אפריקה, שמדרום למדבר הסהרה. ↩

7. לשני הנהרות הללו, יש מוצא משותף באזור ימת טנגנייקה. נהר הקונגו זורם מערבה ונשפך לאוקיינוס האטלנטי, והנילוס זורם צפונה עד מצרים, ונשפך לים התיכון. עפ”י האברבנאל, התנינים טיפסו במעלה נהר הקונגו, משם הגיעו לנילוס, והמשיכו עם כיוון הזרם למצרים. ↩

8. פרק ז’, פסוק כ”ח. ↩

9. פרק ח’, פסוק א’. ↩