רק בחסד וברחמים

מה הפריע לקורח?

התורה מספרת שקורח בן יצהר, איש שבט לוי, גייס לצידו מאתיים וחמישים אנשים חשובים, מנשיאי העדה, ויצא לערער על המנהיגוּת של משה ואהרן, בטענה - "מדוע תתנשאו על קהל ה'?"¹. קורח דרש שוויון זכויות מלא לכולם, וטען כי כל בני ישראל הם אנשים נבונים שראויים להנהיג את עצמם, ולמה משה ואהרן הם אלו שנבחרו להנהגה?

עיקר טענתו של קורח הייתה על כך שמבֵּין כל שבט הלוי, דווקא בני אהרן נבחרו לשמש בכהונה, ואהרן הוא זה שנבחר לכהונה הגדולה. כתגובה לכך, הקדוש-ברוך-הוא הוכיח לעם באותות ובמופתים שהכהונה אכן שייכת לאהרן ולבניו לעולמי עד.

כל דבר בתורה, מתפרש גם לפי פשוטו של מקרא - וגם, או בעיקר, במשמעות רוחנית. אם כן, מה פשר טענתו של קורח על קיפוח בנושא הכהונה - ברוחניות?

חסד מול גבורה

לפי תורת הסוד, עבודתם הרוחנית של הכוהנים היא בחסד והשפעה², ואילו עבודתם של הלויים היא בגבורה וצמצום³.

מבחינתה של מידת החסד, יש להשפיע ולהאיר לכל המעוניין, ללא כל הגבלות. אך מבחינתה של מידת הגבורה צריך להשפיע ולהאיר לכל אחד לפי מה שמתאים לו, ומי שאינו ראוי לקבל אור נעלה והשפעה רבה, מקבל אותם במידה מצומצמת. ואולם מי שראוי לקבל אור אלוקי, זוכה לשפע רב ממידת הגבורה, הרבה יותר ממה שהיה מקבל לוּ מידת החסד הייתה אחראית להשפיע לוֹ, ולכן השפעת הגשם נקראת "גבורות גשמים"⁴, כי ברכה שבאה ממידת הגבורה היא ברכה בתגבורת, יותר ממה שמגיע ממידת החסד⁵.

הקדוש-ברוך-הוא ברא את העולם כך שהמידה השלטת בו היא מידת החסד, ו"הקדים מידת רחמים ושיתפהּ למידת הדין"⁶. על כך קורח התרעם וטען: מה הופך את מידת החסד לחשובה יותר ממידת הגבורה, הרי שתיהן אמת ושתיהן נכונות, ומדוע יש למידה אחת עליונוּת על חברתה?

יתֵירה מזו, קורח רצה להשליט את מידת הגבורה, ולעשותה לעיקר (וכפי שיתבאר להלן⁷).

חטא הצמצום

הטעות המרכזית של קורח וחטאו הגדול, היו חוסר הבנה, שמצב זה, בו מידת הגבורה היא המידה העיקרית באופן הנהגת העולם, נותן פתח לקליפות ולסטרא אחרא לקבל השפעה מהאור האלוקי. שכן, אם מידת החסד היא זו שמשפיעה את האור, הוא נעלה מכדי שהקליפות הטמאות יוכלו להכיל אותו. אבל אם מידת הגבורה היא המשפיעה את האור, ומצמצמת אותו בריבוי צמצומים, הרי לפעמים האור כל-כך מצומצם עד שגם הקליפות הטמאות יכולות לקבל חיוּת מאור שכזה. מצב כזה אינו אידיאלי מצד כוונת הבריאה לשבר ולמגר את כוחות הרוע והטומאה⁸. ולכן, קורח שילם ביוקר על הטעות שלו.

1. פרשתנו, פרק ט"ז, פסוק ג'. ↩

2. ראה זוהר, חלק ג', דף קמ"ה, עמוד ב'. תניא, ליקוטי אמרים, פרק נ'. ↩

3. ראה פרדס רימונים, שער ערכי הכינויים, פרק י"ב (ערך "לוי"). ועוד. ↩

4. מסכת ברכות, פרק ה', משנה ב'. מסכת תענית, פרק א', משנה א'. ↩

5. ראה "סידור עם דא"ח" [מהדורת תשע"ט], חלק ב', שער התקיעות, דף שס"א, ג' ואילך. ↩

6. רש"י לבראשית, פרק א', פסוק א'. ↩

7. ראה לקמן בדרשה "לחלוק נכון". ↩

8. ראה 'ליקוטי תורה', פרשת קורח, דף נ"ד, ג'. ↩