פנים מאירות תמיד

מה טיבה של הארת הפנים?

הברכה שהתורה מְצַוָה את אהרן ובניו הכוהנים לברך את עם ישראל, מסתיימת בהבטחה לברכתו של הקדוש-ברוך-הוא בעצמו - ככתוב: "ואני אברכם". בנוסף לכך, 'ברכת הכוהנים' עצמה מכילה ברכה מיוחדת שהקדוש-ברוך-הוא יאיר את פניו לעם ישראל.

מה טיבה של 'הארת הפנים' הזו?

מוסבר על כך¹ שזו ברכה שנועדה להבטיח שלא יהיה מצב בו הקדוש-ברוך-הוא אכן מברך, אך מסיבה כלשהי יש מסך המפריד בינו ובין בני ישראל, ו'חוסם' את הברכה מלרדת אל בני ישראל בפועל. על כך מבטיחה התורה: "יאר ה' פניו אליך" - לעולם לא יהיה מחסום שכזה, שכן בכל מצב, כזה או אחר, הקדוש-ברוך-הוא יתייחס לבני ישראל בפנים מאירות ובקירוב.

התעוררות בעקבות התעוררות

ואילו בתורת החסידות מוסבר, שהתעוררות מצד האדם להתקרב לאלוקות, ממשיכה התעוררות חוזרת מלמעלה. תהליך זה נקרא "באתערותא דלתתא אתערותא דלעילא"² [על-ידי התעוררות מלמטה, באה התעוררות מלמעלה], וכפי שנאמר³: "והייתם לי לעם, ואנוכי אהיה לכם לאלוקים". כלומר, לאחר שיש רצון והתעוררות מצד בני ישראל להיות עמו של ה', יש רצון וההתעוררות מצד הקדוש-ברוך-הוא להיות אלוקים לבני ישראל⁴.

זוהי המשמעות הפנימית של ברכת "יאר ה' פניו אליך":

בתחילה מברכים את היהודי שה' יעניק לו כוח לעמוד נגד הבלי העולם, ואף יגן עליו מפני היצר הרע, כדי שיצליח לברר ולהעלות את ניצוצות הקדושה שבעולם הזה. ולאחר שהיהודי פעל תוספת אור בעבודתו, הוא זוכה לתוספת אור נוספת מלמעלה.

ותוספת האור קשורה ב'הארת פנים'. שכן, 'הארת פנים' של אדם, מורה על גילוי חוכמתו, כפי שנאמר: "חכמת אדם תאיר פניו"⁵. די בהבטה אחת על פני אדם, כדי לגלות שמדובר באדם חכם. ומכאן שאור החוכמה מגיע על ידי 'הארת הפנים'. כך גם לגבי 'הארת הפנים' האלוקית: המשמעות הפנימית של הברכה "יאר ה' פניו אליך" היא שהאדם יזכה לתוספת אור אלוקי שיומשך עליו מהחוכמה העליונה, שהיא דרגה גבוהה ונעלית מאוד - כזו שאין ביכולתו של האדם להגיע אליה בכוחות עצמו.

משכן בעולם

כדי להמשיך את חוכמתו העליונה, הקדוש-ברוך-הוא נתן לנו את התורה. היא האמצעי שדרכו יכול האדם להמשיך על עצמו את האורות הנעלים של דרגת החוכמה. וכאשר האדם זוכה ל'הארת הפנים' הזו של החוכמה העליונה, השכינה שורה עליו בקביעות - וכפי שהפסוק מסיים: "ויחונך", רמז לחנייה קבועה⁶ - והוא ממלא את שליחותו לעשות את העולם הזה התחתון, דירה לה' יתברך.

1. 'אור החיים' בפירושו לבמדבר, פרק ו', פסוק כ"ה (וראה גם בפירושו לפסוק כ"ו שם). ↩

2. זוהר חלק א', דף קס"ד, עמוד א'. ↩

3. ירמיהו, פרק ל', פסוק כ"ב. ↩

4. ראה בפירוש המלבי"ם שם. ↩

5. קהלת, פרק ח', פסוק א'. ↩

6. ראה 'ליקוטי תורה', פרשת נשא, דף כ"ו, ד'. ↩