שערה מופלאה

מה טוב בגידול שיער?

התורה מְצַוָה את האדם שנדר להיות נזיר ולהקדיש פרק זמן מסוים בחייו לה', בשורה של הנהגות מיוחדות. אסור לו לשתות יין וחומץ-יין ומִשׁרַת ענבים (מים או כל משקה אחר שהושרו בו ענבים), או לאכול ענבים לחים (טריים) ויבשים (צימוקים), ואף לא את חרצני הענבים וקליפותיהם, אסור לו להתקרב למת ולהיטמא, ובמהלך כל תקופת הנזירוּת עליו לגדל את שְׂעַר ראשו ואסור לו להסתפר¹.

מה עומד מאחורי איסור התספורת של הנזיר? ואיך גידול שֵׂיעָר קשור לנזירות והתקדשות?

אומרים על כך המפרשים², שאיסור התספורת הוא כדי שהנזיר לא יהיה עסוק כלל בדברים חיצוניים כמו טיפוח השערות.

משל לצמצום

לפי פנימיות הדברים³, האיסור לגלח את שְׂעַר הראש, נובע דווקא ממעלתו הגדולה של שְׂעַר הראש מבחינה רוחנית:

הקדוש-ברוך-הוא ברא את העולם כך שהאור האלוקי הנובע מעצמותו ומהותו יתברך, שהוא אור אינסופי ובלי גבול, אינו יורד לעולם כמו שהוא, אלא מצטמצם בהסתרים רבים, עד כדי כך שמפני הצמצומים הרבים, מקורו ושורשו הגבוה של האור, כמעט ואינו מורגש.

כך שמצד אחד, האור שירד לעולם הזה, בא מעצמותו ומהותו של הקדוש-ברוך-הוא בעצמו. ומצד שני, עובדה זו כמעט ואינה מורגשת בו.

לכן ההארה האלוקית המצומצמת, נמשלה בתורת החסידות לשַׂעֲרָה. שכן, הארה זו דומה לאופן בו צומחות השערות. מצד אחד, הן צומחות מן הראש ויונקות את חיותן מן המוח שבגולגולת, אך מצד שני, כמעט ולא מורגשת בהן החיוּת הנמשכת מהראש (הטעם לכך הוא, כי השערות יונקות את חיותן בדרך דילוג והפסק של עצם הגולגולת, ולכן החיות שבהן היא בהעלם⁴). והראיה לכך - כאשר גוזזים שערות, המוח אינו חש שום כאב, וזאת בשונה משאר חלקי הגוף, שהמוח חש כאב כאשר קורה להם משהו⁵. הסיבה לכך היא, משום שחיוּת האיברים נמשכת מן המוח בדרך ישירה בלי הפסק, ולא עוברת צמצום גדול כל-כך של האור, ולכן החיוּת שבהם גלויה, והיא מורגשת בהם.

להתעלות מעל לראש

אם כן, זוהי הסיבה לאיסור על הנזיר לספר את שערות ראשו. במצב של "איש כי יפליא"⁶, כשאדם רוצה להתעלות ולהגיע לדרגה מופלאה וגבוהה (כמו בלשון המובאת בדברי חז"ל: "במופלא ממך אַל תדרוש"⁷), עליו לגדל את שְׂעַר ראשו, הרומז להמשכת אור אלוקי מעצמותו של הבורא. על-ידי-כך הוא מתעלה מעלה מעלה בפרישות ובנזירות שלו מהעולם הזה, ומתקרב עוד ועוד לה'.

1. ראה 'משנה תורה' לרמב"ם, ספר הפלאה, הלכות נזירוּת, פרק ה'. ↩

2. ספורנו, כאן. ↩

3. ראה 'ליקוטי תורה', פרשת אמור, דף ל"א, ד', ודף ל"ב, א'. ↩

4. ראה המשך 'יום טוב של ראש השנה תרס"ו' (לאדמו"ר הרש"ב) [מהדורת תשע"ח], עמוד תרי"ג (ובנסמן שם). ↩

5. ראה גם 'ליקוטי תורה', פרשת מסעי, דף צ"ג, א'. וראה 'ליקוטי תורה - תורת שמואל' תרל"ז (לאדמו"ר המהר"ש), חלק א', עמוד קע"ו, ובמקורות שבהערה 15. ↩

6. לשון התורה בתחילת הציווי על הנזירות. במדבר, פרק ו', פסוק ב'. ↩

7. תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ג, עמוד א'. ↩