האוצר שבלב

ברכה צפונה

פרשתנו עוסקת בנושא הצרעת כפי שזו מופיעה בצורות שונות, ואחת מהן היא נגעי צרעת בקירות הבית.

במבט ראשון, ניסוח הפסוק המתייחס לתופעה - תמוה:

נאמר: "כי תבואו אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם לאחוזה, ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם". מסגנון הדברים עולה, כי 'צרעת הבתים' היא הבטחה לברכה ושפע - "ונתתי, לשון בשׂורה"¹. ועל כך שואל המדרש²: כיצד אפשר להתבטא כך על נגע, שבסופו-של-דבר נובע מעונש על לשון הרע שהוא עבירה חמורה?

עונה על כך רבי שמעון בר יוחאי במדרש, שהצרעת בבתים אכן טומנת בחובה ברכה נסתרת. כאשר האמוריים שמעו שבני ישראל עומדים לכבוש את ארצם, הם החביאו את אוצרותיהם בקירות בתיהם מתוך פחד. עם הופעת נגע הצרעת בקירות, הבתים נהרסו - והאוצרות הללו התגלו.

תקוות שווא

ומדוע, מבין שבעת העמים יושבי ארץ כנען, דווקא האמוריים היו אלה שהחביאו את אוצרותיהם בקירות הבתים? מה גרם להם להאמין כי יידרשו לעזוב את הארץ?

ההסבר לכך הוא, שהאמוריים היו שונים משאר עמי כנען, בכך שגורלם נקשר ישירות לעתידו של עַם ישראל ב'ברית בין הבתרים'. במעמד זה, הובטח לאברהם אבינו כי דור רביעי של צאצאיו ישוב לכבוש את הארץ, והסיבה לעיכוב עד אז היא "כי לא שלם עוון האמורי עד הֵנָּה"³. משמעות הדברים היא, שדווקא ה'אמורי' השלים את חטאיו אחרי ארבעה דורות, ולכן ידע שעַם ישראל עתיד לכבוש את ארצו.

למרות זאת, קיננה באמוריים תקווה. הם חשבו, כי כשם שהם עתידים להיות מגורשים מפני עוונותיהם, כך גם עַם ישראל עלול לחטוא ולהיענש, מה שיאפשר להם לשוב לבתיהם. לכן הם החביאו את אוצרותיהם בקירות, מתוך תקווה שיום אחד יזכו לשוב ולהשתמש בהם.

אמירות ודיבורים טובים

גם לפי פנימיות הדברים⁴, ישנו קשר מיוחד בין ה'אמורי' והצרעת. בתורת החסידות מוסבר, שה'אמורי' מייצג זרם בלתי פוסק של אמירות ודיבורים לא רצויים ('אמורי' מלשון אמירה ודיבור⁵), כמו דברים בטלים ולשון הרע שהם הגורמים לנגעי הצרעת.

על ה'אמורי', נאמר בתורה⁶: "אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקַשתי". והמשמעות הפנימית של הדברים היא, כי את יצר האמירות והדיבורים הקיים בטבע האנושי, יש לקחת ולנצל לטובת אמירה ודיבור בלתי פוסקים של תורה ותפילה. אכן, מדובר במאבק פנימי לא קל, הדומה למלחמה באמצעות חרב וקשת, אך לבני ישראל יש את הכוחות לעמוד איתנים, ולנצח במאבק הזה. כאשר מתאמצים להכניע את הרצונות הטבעיים, אל מול אורו האינסופי של הבורא - זוכים לאוצר האמיתי, "אוצר של יראת שמים"⁷.

1. ראה תלמוד בבלי, מסכת הוריות, דף י', עמוד א'. 'אור החיים' לויקרא, פרק י"ד, פסוק ל"ד. ↩

2. ויקרא רבה, פרשה י"ז, פיסקא ו'. ↩

3. בראשית, פרק ט"ו, פסוק ט"ז. ↩

4. 'ליקוטי שיחות', חלק ל"ב, עמוד 97. ↩

5. ראה 'תורה אור', הוספות לפרשת ויחי, דף ק"ב, ג'. מאמרי אדמו"ר הזקן - תקס"ג, עמודים פ"ג-פ"ד. ↩

6. בראשית, פרק מ"ח, פסוק כ"ב. ↩

7. ראה תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ג, עמוד ב'. ספר התניא, ליקוטי אמרים, פרק מ"ב. ↩