כור ההיתוך

גלות קשה וגזירות

פרשתנו, פרשת "שמות", היא הפרשה הראשונה בחומש השני מחמשת חומשי התורה, והיא פותחת בהתממשות ההבטחה האלוקית ליעקב אבינו¹ כי בניו יהפכו במצרים מבני משפחה - לאומה גדולה.

לאחר שבני ישראל מתרבים במצרים בצורה ניסית, פרעה ביקש להחליש ולהשמיד את העם היהודי. לשם כך, פרעה החל לדכא את עם ישראל, גם מבחינה גשמית וגם מבחינה רוחנית; הוא עשה אותם לעבדים, והטיל עליהם שעבּוּד ועבודת פרך. בהמשך, לאחר שהחוזים בכוכבים סיפרו לו על לידה קרובה של בן שיגאל את עם ישראל, פרעה גזר על השלכת כל הבנים היילודים ליאור.

נצמדים לעקרונות

צאצאי יעקב, בני ישראל, התמודדו במצרים מול איום כפול. הגלות הגשמית, כפתה עליהם מאבק הישרדות יומיומי מול שוטרים ונוגשים שרָדוּ בהם בפרך, וניסיון בלתי פוסק להציל את בניהם מסכנת מוות, שריחפה עליהם בעקבות גזירת היאור ורצח שיטתי של תינוקות יהודיים בידי פרעה להנאתו².

בד בבד, הגלות הרוחנית עמדה למחוק את מורשתם הרוחנית שירשו מהאבות הקדושים, תחת לחץ בלתי פוסק של השעבוד הנפשי לתרבות המצרית. רק שבט לוי³ לא עבדו בפרך, ושמרו את המסורת היהודית.

רבים מבני ישראל לא עמדו בניסיונות הקשים, ולפי רש"י⁴ רק אחד מכל חמישה יהודים זכה לצאת ממצרים, ושרד את הגלות הנוראה.

השורדים, התאפיינו בעמידה נחושה על שלושת העקרונות שהשאירו אותם מובדלים מהמצרים, ולא הניחו להם להיטמע בהם. הם הקפידו לא לשנות את שמותיהם היהודיים, את סגנון הלבוש שלהם ואת שפת הקודש בה דיברו.

מגלות לגאולה

מתוך המאבק הגדול הזה, התהווה עם ישראל. "כור הברזל" יצר וגיבש זהות יהודית שלא מתביישת בעצמה, עומדת באתגרים קשים ויכולה להם.

יתֵרה מכך: שלב המלחמה וההישרדות, היה הכרחי בהכנת בני ישראל לקראת קבלת התורה בהר-סיני מאת האלוקים. התורה מלמדת אותנו, כיצד להביא לידי ביטוי את ערכי הנצח שלנו לתוך ההתמודדות הנדרשת בחיים הגשמיים.

גם כיום, אנו ניצבים כל העת בעימות מול תרבות וסולם-ערכים זרים לנו, השולטים בעולם. כאשר נזכור את ניצחונות הרוח היהודיים לאורך דברי ימי עמנו, החל מגלות ויציאת מצרים, נוכל להם. גם אנחנו ננצח - ונזכה לגאולה שלימה.

1. בכמה מקומות בספר בראשית. ↩

2. 'ספר הישר' (מהדורת ברלין תרפ"ג), פרשת שמות, עמוד רנ"ט. ועוד. ↩

3. רמב"ם, משנה תורה, ספר המדע, הלכות עבודה זרה, פרק א', הלכה ג'. ↩

4. שמות, פרק י"ג, פסוק י"ח. על-פי ה'מכילתא'. ↩