בעל התניאצדיק במלוכה
"בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף, בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן"
בראשית, פרק מ"ט, פסוק כ"ב
משימה בלתי אפשרית
קורות חייו של יוסף הצדיק סוערים ומרתקים. הוא הבן המועדף על אביו יעקב, שתופר לו כתונת פסים מיוחדת כדי להביע את אהבתו כלפיו. הדבר מעורר את קנאת שאר בניו של יעקב, והם משליכים אותו לבור מלא בנחשים ובעקרבים. לאחר מכן, אחֵי יוסף מוכרים אותו לסוחרים, ומספרים לאביו שיוסף נטרף על ידי חיה רעה.
בהמשך יוסף מתגלגל למצרים. שם הוא מטפס בהדרגה ממעמד של עבד פשוט, לממונה על בית פוטיפר שר הטבחים. אשת השר מעלילה עליו עלילה, והוא שוב יורד לתחתית המדרגה ומושלך לבית הסוהר, אך הוא מוצא חן בעיני שר בית הסוהר. בכלא הוא פותר את חלומותיהם של שרי המשקים והאופים, מה שמוביל לכך שבהמשך הוא פותר את חלומותיו של פרעה, ומתמנה ל'משנה למלך מצרים'.
בהנהגתו של יוסף יש ייחודיות ושוני. אחיו השבטים הם רועי צאן, עיסוק המאפשר התנתקות מענייני העולם ומשאיר זמן ושקט נפשי לעבודת ה'. יוסף, לעומת זאת, מכהן כ'משנה למלך מצרים' ועסוק בניהול ממלכה שהיא מעצמה עולמית. וכל זה לא מונע ממנו להישאר צדיק ודבוק באלוקיו1.
איך יוסף מצליח לעמוד במשימה הזו שנראית כבלתי אפשרית?
מעצמה שלא מפריעה
בחסידות מוסבר, שיוסף היה בדרגה רוחנית גבוהה הנקראת "דעת עליון". בעיניו של מי שמצוי ברמה רוחנית כל-כך גבוהה, אין סתירה בין עולמות רוחניים נשגבים לעולם הזה, כי כל המציאות כולה, בכל דרגה, בטֵלה לחלוטין לבורא. לכן גם ניהול ממלכת מצרים לא מנע מיוסף להיות צדיק נעלה.
יתר על כן: לא זו בלבד שתפקידו כ'משנה למלך מצרים' לא היה סתירה לדבֵיקות מוחלטת בקדושה, אלא יותר מזה: יוסף זיכך את הקליפות הטמאות שאפיינו את מצרים, דבר שכתוצאה ממנו זכה להציל את העולם כולו מפני הרעב.
השגחה ליחידי סגולה
בפרשתנו, יוסף זוכה לברכה ולהערכה מפי יעקב אבינו: "בן פורת יוסף, בן פורת עלי עין". הברכה מלמדת על מעלתו הגדולה של יוסף הצדיק, שכן דברי יעקב על יוסף - "עלי עין" מלמדים שיוסף זכה כל ימיו להשגחה פרטית מלמעלה, השמורה לצדיקים מיוחדים במינם, ככתוב:2 "הנה עין ה' אל יראיו".
לכן אין זה פלא שלאורך כל מאורעות חייו, יוסף החזיק באמונה שלימה שהכול מאת ה' יתברך. בכוחה של אמונתו האיתנה, עמד יוסף בניסיונות שנקרו בדרכו, ובזכות ההכרה שהכול מאת ה', הוא לא נטר טינה ושנאה לאחיו ולא גמל להם "טובה תחת רעה"3.
נתחזק באמונה בה', ובוודאי נזכה גם אנו להשגחה פרטית ולהצלחה בכל עשייתנו הגשמית והרוחנית, וכך נכין את העולם לקראת הגאולה, ונקרב את בואו של משיח צדקנו, בקרוב ממש.