היין והסוד

את מי היין משמח?

בברכתו לבנו יהודה לפני פטירתו, יעקב אבינו משבח את היין, ורומז לחלקו של יהודה בארץ ישראל, המבורך בגפנים משובחות.

על היין נאמר: "תירושי המשמח אלוקים ואנשים"¹, ומכאן שהיין מייצג שמחה. והפסוק מעורר פליאה: מובן שליין יש תכונה לשמח בני אדם, אך מה פשר האמירה שהיין "משמח אלוקים"?

שתי אהבות

במקורות היהדות, יש עיסוק נרחב בנושא היין ומשמעותו. בתלמוד נאמר²: "נכנס יין - יצא סוד". ומעבר לפשט, היין מסמל את הרחבת הדעת בתורה.

כדי להבין את משמעות ההשוואה של היין לתורה, נקדים כי בחסידות מוסבר שבעבודת ה' יש שני סוגים עיקריים של אהבה לקדוש-ברוך-הוא. הראשונה היא אהבת ה' המתעוררת באמצעות התבוננות בגדולת ה' יתברך, על ידי הכרה בפלא הגדול שבבריאה. כאשר אדם מעמיק להתבונן כיצד כל פרט בבריאה מדויק ומושלם, הוא מגיע להערכה והכרה בגדולת הבורא, ומתעורר ברגשות של אהבת ה'. ומאחר שאהבה זו מתעוררת מתוך התבוננות בעולם, היא נקראת "אהבת עולם".

האהבה מהסוג השני, מתעוררת מהתבוננות מעמיקה בכך שלגבי הבורא, כל הנבראים וכל העולמות אינם נחשבים לכלום, וכל מציאותם אינה אלא אין ואפס אל מול גדולתו האינסופית. סוג זה של אהבה הוא נעלה יותר, ונקרא "אהבה רבה".

והאהבה השלישית

אחד ההבדלים הבולטים בין שתי רמות האהבה הוא עד כמה היא מתמשכת. "אהבת עולם" שנוצרת מהתעמקות בעוצמת הבריאה, קיימת כל עוד ההתבוננות נמשכת. ואילו כשהאדם עסוק בעניינים אחרים, רגשות האהבה יחלפו וייעלמו. לעומת זאת, "אהבה רבה", המבוססת על ביטול העולמות והנבראים לבורא - שום עיסוק לא יוכל להחליש ולהפסיק אותה.

מאחר ש"אהבה רבה" היא כה עוצמתית, קשה יותר לעורר אותה, שכן היא חבויה עמוק בנשמה. אך על-ידי עיסוק מוגבר בלימוד התורה, בכמות ובאיכות, ניתן להגיע גם לאהבה זו שנמצאת עמוק בלב היהודי. זו המשמעות הפנימית של האִמרה "נכנס יין - יצא סוד"³ - על ידי עיסוק ויגיעה בהשגת התורה שנמשלה ליין, יוצא ומתגלה ה"סוד", האהבה הנעלית הכמוסה.

יש אהבת ה' מסוג שלישי, נעלה משני הסוגים האמורים, והיא נקראת "אהבה בתענוגים" - דרגה שבה האדם הלומד ומבין את התורה חווה עונג נשמתי. הדבר מתרחש בתהליך ייחודי שבו "הסתכלות" של האדם הנושא את עיניו לשמים גורמת "הסתכלות" מצד הקדוש-ברוך-הוא, כביכול, אל האדם, ככתוב: "עין ה' אל יראיו"⁴. אהבה זו באה מגילוי ה"סוד" העמוק ביותר באמצעות ה"יין" של התורה, ועל כך אומר הכתוב שהיין משמח גם את האלוקות, כביכול.

עלינו להסיק מכך, עד כמה יש להתאמץ ולהשקיע בהתבוננות בגדולת ה' ובלימוד התורה בהרחבה. כך נתקרב לאהבת ה' עמוקה ונעלית עד מאוד.

1. שופטים, פרק ט', פסוק י"ג. ↩

2. תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ס"ה, עמוד א'. ↩

3. שם. ↩

4. תהילים, פרק ל"ג, פסוק י"ח. ↩